עדאלה פנה בשם וועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות למשרד הפנים בדרישה לפעול לשינוי נוסחת ההקצאה של מענקי האיזון

מרכיבי נוסחת גדיש מובילים להפחתה ניכרת במענק האיזון המוקצה לרשויות הערביות

מרכז עדאלה פנה בשם וועד ראשי הרשויות הערביות המקומיות למנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, בדרישה כי יפעל לשינוי "נוסחת גדיש". בהודעה לעיתונות שפרסם משרד הפנים נכתב כי שר הפנים אריה דרעי החליט על הקמת וועדה לבחינת נוסחת גדיש, ועל תוספת של מענקי איזון לרשויות מקומיות מוחלשות בגובה של 400 מיליון שקלים.

  

עו"ד סאוסן זהר ממרכז עדאלה כתבה בפנייתה כי הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות מצפה שהתוספת התקציבית תוקצה רובה ככולה לצמצום הפער שנוצר בין רשויות מקומיות ערביות ליהודיות, פער שנובע מהעיוותים שבנוסחת גדיש: "מרכיבי נוסחת גדיש מובילים להפחתה ניכרת במענק האיזון המוקצה לרשויות הערביות וזאת למרות קביעת תבחינים ניטראליים לכאורה. לראיה, נתוני הקצאת מענקי האיזון בחמש השנים האחרונות (2010-2015) מעלים, כי הגידול שחל במענקי האיזון שהוקצו לרשויות המקומיות היהודיות עמד על 21.4% ואילו הגידול במענקים עבור הרשויות המקומיות הערביות באותן שנים היה הרבה פחות והוא עמד על 12.9% בלבד."

 

בפניית עדאלה למנכ"ל משרד הפנים נטען כי הן מבחינת מרכיב ההכנסה של רשויות מקומיות והן מבחינת מרכיב ההוצאה שלהן, הקריטריונים שנקבעו בנוסחת גדיש הינם מפלים לרעה את הרשויות המקומיות הערביות ולמעשה גורמים להעמקת הפער בין רשויות מקומיות ערביות לרשויות יהודיות.

 

באשר לבעיות העיקריות של חישוב מרכיב ההכנסה, טענה עו"ד זהר כי "הכנסת הרשויות הערביות הינה נמוכה יותר, ועל כן ניתן לסבור כי המענקים שיקבלו גדולים יותר. אך בפועל המענקים שמקבלים הם קטנים יותר." כך, לדוגמא, ההכנסות העצמיות של הרשות והכנסותיה ממשרדים ממשלתיים הינה אחד המרכיבים בקביעת הכנסת הרשות לפי נוסחת גדיש, אולם רשויות ערביות אינן מגיעות לרף הגבוה שנקבע בנוסחת גדיש, דבר שמוביל לפגיעה בגובה מענק האיזון שמועבר אליהן. בנוסף, צוין בפניית עדאלה כי קביעת הכנסה המינימאלית לנפש כקריטריון לקבלת מענק פוגעת לרוב ברשויות הערביות, וזאת משום שמרבית הרשויות הערביות אינן עוברת את הסכום הזה בתור הכנסה מינימאלית לנפש ולכן המענק שלהן מופחת באופן אוטומאטי, ועובר אל הרשויות היהודיות שמרביתם עוברים את סף ההכנסה שנקבע.

 

באשר לכשלים העיקריים של חישוב מרכיב ההוצאה, טענה עו"ד זהר כי משרד הפנים למעשה יצר שני מסלולי מימון נפרדים אשר מפלים לרעה את המועצות המקומיות הערביות בהשוואה ליהודיות: "לפי בחינת אחוזי המימוש עולה כי אחוז המימוש של המענק ברשויות יהודיות שונה וגבוה יותר מרשויות ערביות...עבור הרשויות היהודיות אחוז המימוש הגיע ל- 90% ואילו עבור הרשויות הערביות הוא הגיע ל- 80% בלבד. לאבחנה זו אין כל הסבר עד היום." בנוסף, צוין בפניית עדאלה כי הוצאותיה של רשות מקומית מחושבות בין היתר ע"פ מספר התושבים, אולם נוסחה זו אינה לוקחת בחשבון רשויות מקומיות ערביות-בדואיות בנגב, אשר מספקות שירותים לעשרות אלפי תושבים אשר אינם רשומים כתושבי המועצה:  "עבור רשויות מקומיות בדואיות חישוב כזה פוגע בגובה המענק עבורן. שכן, רשויות אלו מספקות שירותי רווחה וחינוך לתושבי הכפרים הבדואים שלא הוכרו על ידי המדינה, כאשר תושבי כפרים אלו אינם רשומים אצלם."

 

לאור כל האמור לעיל, דרש מרכז עדאלה, בשם וועד ראשי הרשויות הערביות, לפעול לשינוי נוסחת הקצאת מענקי האיזון באופן שתוביל להקצאה שוויונית, הוגנת וצודקת בין הרשויות הערביות ליהודיות, ולפעול להעלאת גובה המענק באופן שיכסה את הפערים התקציביים שנוצרו בין הרשויות הערביות ליהודיות.

מסמכים קשורים: