הצהרה משותפת לקראת היום הבינלאומי להזדהות ותמיכה בקורבנות עינויים

ביום הבינלאומי להזדהות ותמיכה בקורבנות עינויים, ארבעה ארגוני זכויות אדם פלסטיניים וישראליים,  עדאלה; אל-מיזאן-עזה; רופאים לזכויות אדם-ישראל והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, מבקשים להביא לתשומת הלב לשלוש סוגיות בוערות: הצעת חוק האכלה בכפייה של שובתי רעב, מעצרים מנהליים ו"האור הירוק" לעינויים.

הצעת חוק האכלה בכפייה של שובתי רעב: השבוע, ממשיכה הכנסת לדון בהצעת חוק המכונה "הצעת חוק ההאכלה בכפייה", אשר תאפשר לרשויות הביטחון וצוותים רפואיים להאכיל בכפייה אסירים ועצורים שובתי רעב. הזירוז של החוק בא בעקבות שביתת הרעב של העצורים המנהליים, ובמטרה לשבור את השביתה אשר נמשכה מעל לחודשיים, החלה ב-24 לאפריל 2014 והופסקה ב-25 יוני 2014. נכון להיום, כ- 80 שובתי רעב עודם מאושפזים בבתי חולים בישראל בשל מצבם הבריאותי הקשה, כשהם כבולים למיטות בתי החולים בכל שעות היום, ונתונים למגבלות רבות אחרות. ביום שני ה- 30 ליוני צפויה הצבעה בועדת הפנים והסביבה על הצעת החוק והעברתה לקריאה שנייה ושלישית.

ארבעת הארגונים מאמינים שהאכלה בכפייה מהווה עינויים והפרה קשה של החוק הישראלי והבינלאומי ולכללי האתיקה הרפואית. השימוש בהאכלה בכפייה הוגדר כצורה של יחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל על ידי הדווח המיוחד לעינויים, הוועדה המיוחדת של האו"ם לזכויות העם הפלסטיני, הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, וההסתדרות הרפואית העולמית. השקפה זו משותפת גם להסתדרות הרפואית בישראל ולמועצה הלאומית לביואתיקה, אשר הביעו את התנגדותם לפרקטיקה. בנוסף לכל אלו, גם מזכ"ל האו"ם והנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם הביעו את דאגתם בנוגע להצעת החוק המוזכרת.

אתמול, ה-25 ליוני 2014, קראו הדווח המיוחד לעינויים של האו"ם והדווח המיוחד לזכות לבריאות של האו"ם, לישראל להימנע מהכשרה חוקית של ההאכלה בכפייה, והגדיר במפורשות את ההאכלה בכפייה לצורה של יחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל.

מעצרים מנהליים: כ- 200 פלסטינים הוחזקו במעצר מנהלי על ידי ישראל, נכון ליוני 2014, מעצר מנהלי מאפשר לעצור אנשים ללא כתב אישום או משפט בהתאם לחוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים) משנת 1979. בעוד החוק הבינלאומי מתיר שימוש במעצר מנהלי רק באופן מוגבל, ישראל ניצלה לרעה הליך זה נגד אלפי פלסטינים מאז 1967. עצורים מנהליים רבים מוחזקים על ידי ישראל לתקופות זמן ארוכות הנעות בין חודשים לשנים, כשהם משוללים הגנות בסיסיות וכל זכות להליך הוגן, לרבות היכולת לאתגר ראויות חסויות נגדם. מאז היעלמותם של שלושה הנערים הישראליים המתנחלים בגדה המערבית ב- 12 ביוני 2014, עצר הצבא הישראלי מאות פלסטינים, רובם משוייכים לחמאס. לפי דיווח עיתון הארץ ביום 23 ביוני 2014, הוציא הצבא הישראלי 100 צווי מעצר מנהלי נגד פלסטינים וצפויים 200 צווים נוספים. סוכניות האומות המאוחדות (האו"ם), ובכלל זה ועדת האו"ם נגד עינויים והוועדה לזכויות אדם של האו"ם, קראו לישראל לחדול מהפרטיקה המפלה של מעצר מנהלי. כך גם האיחוד האירופי הביע דאגה לגבי השימוש המתמשך של ישראל במעצר מנהלי.

אור ירוק לעינויים, היתר לעינויים: עולה לאחרונה מדיווחים בתקשורת כי חוקרים ישראלים בשירות הביטחון הכללי (השב"כ) קיבלו "אור ירוק" להתייחס לפלסטינים, שנעצרו לאחרונה בתגובה להיעלמותם של הצעירים הישראלים, כאל "פצצות מתקתקות". פצצה מתקתקת היא תרחיש תיאורטי, בו מחזיק אדם במידע חיוני, שאם ייחשף, ימנע התקפה חמושה העומדת לקרות ולהוביל  לאובדן של חיי אדם. בפרשנויות לפסיקת בית המשפט העליון ב1999 על עינויים יש את ההבנה כי היא יכולה לכלול התרה ל"שיטות חקירה מיוחדות" או לחץ פיזי מתון במקרה של "מצב של פצצה מתקתקת". "שיטות חקירה מיוחדות" הוא מונח מכובס לפרקטיקות המהוות עינויים ו/או יחס לא אנושי אכזרי ומשפיל, האסורים על פי חוק הבינלאומי. הייעוד הגורף של העצורים החדשים כפצצות מתקתקות משמעותו היא כי ניתן להשתמש בעינויים בחקירותיהם על ידי רשויות ביטחון ישראליות.

מדיניות השב"כ בנוגע לחקירות נשמרת בסוד ומעולם לא נבחנה על ידי כל גוף חיצוני בלתי תלוי; לדוגמא, ליועץ המשפטי לממשלה הוגשו מעל ל-850 תלונות על עינויים מאז 2001, לא נפתחה, אי פעם, כל חקירה פלילית בתקופה זו.

לאור התפתחויות אלו, ארבעת הארגונים חוזרים ומדגישים כי אין, לעולם, סיבה מקובלת לשימוש בעינויים או התעללות, וכי האכלה בכפייה ו"שיטות חקירה מיוחדות", הן לא יותר מאשר כסות לשימוש בעינויים. העינויים והתעללות אסורים באופן מוחלט על ידי המשפט הבינלאומי, ללא יוצא מן הכלל, והמדינה לא יכולה להעניק הרשאה לשימוש בעינויים או התעללות בשום מצב. על כן דורשים הישראל מישראל לחדול משימוש במעצר מנהלי, למשוך את הצעת חוק ההאכלה בכפייה של שובתי רעב ולבטל את ההיתר לעינויים, וזאת בהתאם לחוק הבינלאומי ולזכויות האדם וזכויות העצורים הבסיסיות.

הארגונים החתומים:

עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעט הערבי בישראל

מרכז אלמיזאן לזכויות אדם

רופאים לזכויות אדם – ישראל

הועד הציבורי נגד עינויים בישראל