אסירים עם מחלות סופניות, פריצות דיסק וטחורים מבלים יותר מ 12 שעות על מושבי ברזל בדרך לטיפול רפואי, לבית המשפט ובחזרה
למרות ההתחייבויות המפורשות של שירות בתי הסוהר בפני בג"ץ ב 2008 ו 2010 לייעל ולשפר את תנאי ניוד האסירים לבתי החולים ובתי המשפט, תנאי הניוד וההמתנה עדיין מחפירים, פוגעים בבריאותם ובכבודם של האסירים וכרוכים בכאב וסבל עצומים.
מעדויות שאספו עדאלה, עמותת רופאים לזכויות אדם והקליניקה לזכויות ושיקום אסירים באוניברסיטת חיפה עולה כי זמני ההמתנה משעת יציאת האסירים מהתאים ועד הגעתם ליעד נמשכות שעות ארוכות מעבר לנדרש כשהאסירים כבולים בידיהם ורגליהם. המושבים בפוסטה קשיחים ועשויים מברזל, דבר שהופך אותם לקרירים מדי בחורף וחמים מדי בקיץ. שב"ס לא מתיר לאסירים להחזיק בכריות, שטיחים קטנים או כל חפץ חלופי שיכול לשמש כריפוד או כיסוי למושב. למשל, נסיעה בפוסטה מבתי סוהר שבצפון למרכז הרפואי של שירות בתי הסוהר ברמלה אורכת בין 8-12 שעות בעוד מדובר בזמן נסיעה רגיל של שעתיים לכל היותר.
האסירים גם מלינים על אי אספקת מזון ומי שתייה באופן סדיר בכל אותן שעות ארוכות שהם מבלים בדרך ובחדרי ההמתנה. גם אם שב"ס מציע לאסירים מי שתייה, אסירים רבים נמנעים מלשתות במהלך הנסיעה מחשש כי לא יותר להם להתפנות במהלך הנסיעה הארוכה. בשל התנאים הקשים בפוסטה ובמעברים, אסירים רבים נאלצים לוותר על נסיעה לבדיקות, ובשירות בתי הסוהר מתייחסים לכך כאל סירוב לטיפול.
ב 5 ביוני פנו שלושת הארגונים לנציב שירות בתי הסוהר, רב גונדר אהרון פרנקו בדרישה לפעול מיידית לקצר את זמני ההסעה וההמתנה של האסירים, לרפד את המושבים בפוסטה ובתחנות ההמתנה, לספק ארוחות ומי שתייה במהלך הנסיעות באופן עקבי ולאפשר לאסירים להתפנות באופן סדיר. דגש מיוחד שמו הארגונים בפנייתם על הצורך בהקצאת ניידות פרטיות להסעה בודדה וישירה מבית הסוהר ליעד, לאסירים חולים עם מחלות קשות שאינם יכולים לשאת את כאב הדרך.
יצוין כי ב 2008 עתרו שלושת הארגונים לבג"ץ בדרישה לשפר את תנאי ההסעה וההמתנה של אסירים ולהפסיק את סבלם, השפלתם והפגיעה בבריאותם של האסירים כתוצאה מההסעות הללו. בתגובה שהגיש לבית המשפט, התחייב שב"ס לשפר משמעותית את תנאי ההסעה, דבר שהביא למחיקת העתירה.
הנסיעה המייגעת בפוסטה וזמני ההמתנה אינם פוסחים אפילו על אסירים החולים במחלות סופניות. אחת העדויות הינה של אסיר בן 31, סובל מסרטן המעי הגס ועובר טיפול כימותרפי המלווה בכאב וסבל רבים ונוטל תרופות רבות. האסיר מלין על העברתו בפוסטה מבית סוהר הדרים למר"ש רמלה במשך שעות רבות והמתנה במשך 4 שעות בחדר ההמתנה לאחר סיום הטיפול ללא מיטה ומזרן וללא גישה לשירותים.
אסיר בן 37 שסבל מטחורים קשים נאלץ לוותר על נסיעה לבדיקות חיוניות, בגלל הייסורים הצפויים בנסיעה. כך לדוגמה מעיד האסיר כי ביום 24/02/2013, נסע לבדיקה מבית סוהר הדרים לבית החולים של שירות בתי הסוהר ברמלה. הנסיעה החלה בשעה 3:00 לפנות בוקר והגיע חזרה לבית הכלא ב 12:00 בחצות. למרות שהזמן הנסיעה הרגיל הינו חצי שעה לכל כיוון והבדיקה לא נמשכה מעל לשעה אחת. משך כל הזמן הזה הוחזק האסיר בפוסטה ובחדרי המתנה צרים עם מושבי ברזל בלתי מרופדים דבר שגרם לו לכאבי תופת בלתי נסבלים.
אסיר אחר בן 52, עצור מנהלי בבית סוהר הדרים, סובל מפריצות דיסק , כאבי ראש חדים, סכרת, לחץ דם וקשיי ראייה, העיד כי ביום 14/04/13 יצא מבית סוהר הדרים לדיון בהארכת המעצר המנהלי בבית סוהר עופר. הנסיעה החלה בשעה 2:30 לפנות בוקר, והגיע לבית המשפט רק ב 8:00 בבוקר. גם בדרך חזרה מהדיון, שוב עבר האסיר בתחנת ביניים, שם המתין במשך שעות בחדרי ההמתנה הצרים ללא מיטה או מזרן.
עו"ד רימא איוב ממרכז עדאלה הדגישה בפנייה כי תנאי העברת האסירים בפוסטה פוגעים בזכויותיהם החוקתיות לכבוד לחירות ולתנאי מחיה מינימאליים בבית הכלא, לטיפול רפואי ולגישה לערכאות הנגזרות מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עו"ד איוב הוסיפה כי אי כיבוד זכויות האסירים מהווה התנהגות אכזרית, בלתי אנושית ומשפילה האסורה על פי אמנות וכללי המשפט הבינלאומי.
בג"ץ 1482/08 עדאלה ואח' נ' שב"ס ואח'
