אפילו למשרות עובדי שינוע בנתב"ג נדרשים מועמדים עם "שירות צבאי"

All rights reseverd to Rimond Spekking / CC-BY-SA-4.0 via Wikimedia Commons

במודעות דרושים למשרות עובדי שינוע בנתב"ג, שהתפרסמו לאחרונה, אחד מתנאי הסף שהוצבו הינו שירות צבאי. זאת למרות שאין כל אופי בטחוני לפעולת גרירת העגלות והמזוודות שהיא עיקר העבודה בתפקיד זה. במכתב ליעקב גנות, מנכ"ל רשות שדות התעופה, דורש מרכז עדאלה לבטל תנאי סף זה בהיותו מפלה מועמדים ערבים פוטנציאליים, שכן מרבית האוכלוסייה הערבית אינה משרתת בצבא.

במכתב ציינה עורכת הדין סאוסן זהר מעדאלה, כי הטענה שכל משרה בנתב"ג הינה בעלת אופי בטחוני הינה בעייתית. גם אם נניח כי משרות השינוע הן בעלות אופי בטחוני, הצבת השירות הצבאי כתנאי סף גורף, מביאה לפסילתם האוטומטית והגורפת של מועמדים מתאימים, וזאת גם אם יש להם הכישורים ההולמים לביצוע התפקיד, והם מתאימים לאופי המשרה.

עדאלה הוסיף כי קיימות משרות "רגישות" לא פחות, להן מונו מועמדים מבלי לעשות שירות צבאי. כך, למשל, מונה שופט ערבי בבית המשפט העליון, וזהו תפקיד החושף את השופט לחומרים רגישים, יותר מאשר עובד שינוע בנתב"ג, בלשון המעטה.

"האמור לעיל מקבל משנה חשיבות לאור השיעור הנמוך ביותר של האזרחים הערבים המועסקים בנתב"ג" כתבה עו"ד זהר במכתב. זאת משום שקיימת בנתב"ג מדיניות שלא להעסיק עובדים ערבים או להמעיט ככל האפשר בהעסקתם, כאשר אף אלה המועסקים הינם ארעיים וללא קביעות. כך לאחרונה נוכחנו לדעת על איסור העסקת נהגי מוניות ערבים בנמל התעופה, מדיניות שבוטלה עקב פניית האגודה לזכויות האזרח.

במכתב הדגיש עדאלה כי במבחן המציאות חסימת מועמדים ערבים למשרה זו מהווה אפליה על רקע לאום. אפליה זו מנוגדת ל"חוק שוויון הזדמנויות בעבודה", ומנוגדת גם ל"חוק יסוד: חופש העיסוק", הקובע כי לכל אדם הזכות לעסוק בכל משלח יד, עיסוק או מקצוע וכי זכות זו ניתן להגבילה אך ורק מכח חוק. במקרה דנן, הצבת הקריטריון, המפלה במבחן התוצאה את המועמדים הערבים, לא נעשתה על פי חוק ועל כן היא בלתי חוקית ובלתי חוקתית.