היעדר תרגום בשירותי בריאות

מרבית מוסדות וארגוני הבריאות אינם מקיימים את חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא הנגשה לשונית. נשים וקשישים ערבים, בני העדה האתיופית ודוברי רוסית אשר אינם שולטים בשפה העברית נאלצים כיום להיעזר בתרגום של בני משפחה, חלקם קטינים, על מנת לקבל מידע אודות הטיפול הרפואי לו הם זקוקים.

בפברואר 2013 נכנס לתוקפו חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, המחייב את קופות החולים ובתי החולים לספק אמצעים להתאמת שירותי הבריאות לכלל האוכלוסיות במדינת ישראל, תוך צמצום האפליה והפערים באספקת שירותי בריאות בין קבוצות אלה. בפנייה של ארגון עדאלה, הפורום לעמן משפחות העולים, ארגון אמון הציבור, וטבקה ל-40 מנהלי בתי חולים ומוסדות בריאות, מוחים הארגונים על אי קיום החוזר ומבקשים הארגונים לדעת אילו פעולות נעשות במסגרת יישום הוראות חוזר המנכ"ל, שחלקים נרחבים ממנו מעוגנים גם בחוקים שונים, בינהם חוק זכויות החולה. יצויין כי חוזר המנכ"ל מחייב את כל ארגוני הבריאות לנקוט שורה של צעדים, ביניהם: תרגום בעל פה בעת ביקור החולה במרפאה/בית החולים, תרגום מסמכים רפואיים, נהלים, טפסים, שילוט ואתרי אינטרנט וכן תרגום שירותים הניתנים באמצעות הטלפון לשפות שונות. בנוסף מחייב חוזר המנכ"ל להדריך את הסגל הרפואי ואנשי המנהלה בבתי החולים ובמרפאות בנושא כשירות תרבותית.

עוד מציינים הארגונים בפנייתם כי מערכת הבריאות במדינת ישראל כיום אינה ערוכה לתת שירות לקבוצות שונות באוכלוסייה בשפה שלהן ולפי הצרכים התרבותיים שלהן כמתחייב. חולים רבים, בעיקר מקבוצות שאינן דוברות עברית, כגון: נשים ערביות בדוויות, מהגרים קשישים מברית המועצות לשעבר ומבוגרים בני הקהילה האתיופית, אינם יכולים לקבל טיפול רפואי הולם או להעביר את תלונותיהם לרופאים באופן המשקף נכונה את מועקתם ומצבם הרפואי. לצורך כך הם נאלצים להיעזר בשירותיהם של בני משפחה, לעיתים קטינים, חברים  ואף עוברי אורח שאינם כשירים לספק תרגום מקצועי. עובדה זו גורמת לרבים מהחולים לחוש מבוכה והשפלה לאור חשיפת פרטים רפואיים אישיים, ואף מנוגד לחוק זכויות החולה. מטופלים אלו גם מוחתמים פעמים רבות על "טפסי הסכמה מדעת" בעברית מבלי להבין את מהות הכתוב בטופס. 

 
על המכתב חתומים עו"ד סאוסן זהר מעדאלה, רונן רגב כביר מארגון אמון הציבור, עו"ד טלי דג"ן מנהלת ארגון טבקה ומרינה זמסקי מהפורום למען משפחות עולים.