בעקבות עתירת עדאלה דחה בית המשפט העליון עתירה של עמותת רגבים שביקשה לסגור בית ספר בכפר הלא־מוכר ואדי אלנעם
ביום חמישי 21 במרס דחה בית המשפט העליון עתירה שהגישה עמותת הימין רגבים בעניין סגירה ופינוי של בית ספר יסודי בכפר הלא־מוכר ואדי אלנעם, בטענה כי מיקומו קרוב למפעל הכימקלים רמת חובב. עמותת רגבים טענה כי במקרי חירום תיתכן דליפת חומרים וקרינה רעילה המסכנת את בריאותם של התלמידים. את העתירה הגישה עמותת רגבים נגד יו"ר הוועד המקומי של הכפר, מר עפאש אבו לבאד, חבר הוועד מר איברהים אבו לבאד ויו"ר ועד ההורים בכפר, מר מוסא אבו בנייה.
בעקבות הדיון שהתקיים ב־20 במרס אמרה עו"ד סאוסן זהר, אשר ייצגה את תושבי הכפר, כי "ברור שעמותת רגבים לא הגישה את העתירה מתוך דאגה לבריאותם ושלמותם של ילדי הכפר, אלא בניסיון להדק את הרצועה סביב תושבי הכפר כדי לפנותם מאדמותיהם ומתוך רצון כי יעברו לאחד משבעת היישובים שהקימה הממשלה."
ראוי לציין כי משרד החינוך והתרבות פועל בימים אלה להקמת תוכנית מתאר להעברת בתי הספר של הכפרים לכפר שקיב על סמך הנימוק בדבר הנזק הסביבתי של רמת חובב. תושבי הכפר מתנגדים לרעיון ומבהירים כי הדאגה לתלמידים צריכה להתבטא בצמצום הנזקים הסביבתיים ולא בהעברת בתי הספר. עוד מוסיפים תושבי הכפר כי הממשלה פועלת להקים בסיסי הדרכה צבאיים באזור סמוך לכפר, ולכן אין היגיון בניסיון להעביר את התלמידים בשל סיכונים סביבתיים ובמקביל להעביר אלפי חיילים לתוך אזורי מגורים.
עוד ראוי לציין כי עמותת רגבים היא עמותה ימנית התיישבותית. פעילות העמותה בנגב מתמקדת במה שמוגדר כ"השתלטות הבדווים על אדמות המדינה" ו"מאבק בבנייה הבדווית הלא־חוקית בנגב". העמותה פועלת בגדה המערבית, בגליל, במשולש ובערים המעורבות. פעילות העמותה מתמקדת בהרחבת השליטה היהודית על אדמות ובמאבק במה שנקרא בנייה ערבית ללא היתר. מטרת העמותה היא לצמצם את השטחים שנמצאים בבעלות אזרחים ערבים ולהרחיב ככל שניתן את השליטה היהודית בהם.
בהקשר זה ראוי לציין את המקרה של הכפר הלא־מוכר אלפורעה, שבו מתח בית המשפט ביקורת חריפה על משרד החינוך ומינהל מקרקעי ישראל על שלא יישמו החלטות קודמות של בית המשפט העליון אשר חייב אותם לבנות מחלף בטיחות בין הכביש הראשי לכביש המוביל לבית הספר. ההחלטה ניתנה בעקבות עתירה של עדאלה בסוף שנת 2011, שבה טענו כי ההתעלמות מההחלטה בדבר בניית המחלף שמוביל לשני בתי הספר היסודיים היא בגדר ביזיון בית המשפט ודרשנו לחייב את המדינה לבנות את המחלף בהקדם.
העתירה לפי פקודת ביזיון בית המשפט הוגשה בעקבות עתירה קודמת של עדאלה, שלפיה סלילת הדרך לשני בתי הספר החלה, אלא שהמשיבים ביצעו את ההחלטה באופן חלקי בלבד.
