בג"ץ דחה את הערעור של עדאלה בדרישה לחבר את הכפר אום אלחיראן לרשת המים

אתמול, 20 בפברואר, דחה בית המשפט העליון את הערעור שהגיש מרכז עדאלה בדרישה לחבר את הכפר אום אלחיראן לרשת המים הארצית. בכפר אום אלחיראן מתגוררים 500 תושבים ללא חיבור למים או חשמל ומקור המים הקרוב ביותר שלהם נמצא במרחק 8 קילומטרים. בית המשפט הסביר בהחלטתו כי קיים איש שמספק לתושבי הכפר את שירות העברת המים ומוכר אותם "בכמויות מספיקות". הערעור שהוגש באמצעות עו"ד סאוסן זהר מעדאלה ביקש לבטל את החלטת בית הדין למים בחיפה, שדחה את עתירת עדאלה שהוגשה בשם תושבי הכפר בשנת 2011.

בהחלטה מתעלם בית המשפט מהמחיר הגבוה שתושבי אום אלחיראן משלמים תמורת העברת המים וכן כעמלה לצד שלישי שמוכר אותם, – מחיר הגבוה כפליים מזה ששאר אזרחי המדינה משלמים. בית המשפט גם התעלם מהסכנה הסביבתית והבריאותית הטמונה בהעברת מים באמצעים בלתי מתאימים.

החלטת בית המשפט גם לא עומדת בקנה אחד עם התקדים שקבע בג"ץ ביולי 2011, כאשר פסק שהזכות למים היא זכות חוקתית, וכי לכל אזרח הזכות לנגישות מינימלית למים. כן סירב בית המשפט לפרש את התקדים ולקבוע מה משמעותה של הנגישות המינימלית, והאם מרחק של 8 קילומטרים מהכפר נחשב כזה.

בתגובה לפסיקת בית המשפט אמרה עו"ד סאוסן זהר ממרכז עדאלה כי "בית המשפט סירב לפרש את החלטותיו הקודמות ולהבהיר מה משמעותה של נגישות מינימלית. מדובר בזכות חוקתית וצורך אנושי בסיסי במי שתייה." היא הוסיפה כי "בית המשפט טוען כי יש מי שמספק את המים לכפר. השאלה המשפטית היא מי אחראי על אספקת הזכויות והצרכים הבסיסיים של האזרחים. לא ייתכן שמי השתייה של התושבים יהיו תלויים בחסדיו של גורם פרטי כלשהו."

העותר סלים אבו אלקיעאן מנהל זה כעשר שנים מאבק משפטי בשם 34 משפחות המתגוררות ביישוב למען השגת נגישות מינימלית למי שתייה. תביעותיהם נדחו בערכאות שונות והם כבר עתרו בעבר לבג"ץ, אשר קבע בעתירה משותפת לשישה כפרים בדוויים בלתי מוכרים שהוגשה על ידי עדאלה, כי לכל אדם יש זכות לנגישות מינימלית למים ללא קשר למעמדו החוקי של היישוב שבו הוא מתגורר וללא תלות בצווי פינוי או הריסה העומדים כנגד התושבים.