ועדת הבחירות המרכזית אישרה את מועמדותן של המפלגות הערביות בבחירות לכנסת
הוועדה החליטה ברוב של 17 נגד 7 שלא לאשר את בקשות הפסילה, המסתמכות על סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת
(ירושלים) היום, 19 בדצמבר 2012, אישרה ועדת הבחירות המרכזית ברוב של 19 נגד 9 (עם נמנע אחד) את בקשות הפסילה שהוגשו על ידי הליכוד לפסול את ח"כ חנין זועבי מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-19, והחליטה שלא לפסול את מועמדותן של המפלגות הערביות בל"ד ורע"ם-תע"ל. הבקשות שהוגשו עלי ידי חברי כנסת ומפלגות מהימין נשענות על סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, המציין כי יש למנוע מכל רשימה או אדם שיש בפעולותיהם או בדבריהם, באופן ישיר או עקיף, התנגדות להגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית או תמיכה בארגוני טרור.
אין זו הפעם הראשונה שבה מוגשות בקשות לפסילת מפלגות וחברי כנסת ערבים. לקראת הבחירות לכנסת ב-2003 פסלה ועדת הבחירות את רשימת בל"ד ואת חברי הכנסת ד"ר עזמי בשארה וד"ר אחמד טיבי. לקראת הבחירות ב-2009 פסלה ועדת הבחירות את רשימות בל"ד ורע"ם-תע"ל. בשני המקרים הפך בג"ץ את ההחלטה והתיר את השתתפותם של המפלגות וחברי הכנסת בבחירות.
לתשובות על בקשות הפסילות צורפה גם חוות דעת מטעם פרופ' סמי סמוחה, סוציולוג בכיר מאוניברסיטת חיפה המתמחה בחקר החברה הערבית והשסעים הפוליטיים בחברה הישראלית. סמוחה ציין בחוות הדעת כי "יש יסוד סביר להניח כי פסילה של מועמד ערבי לכנסת תביא לאי-השתתפות המפלגה הערבית שבה משובץ מועמד זה במקום ריאלי, ולכן היא שקולה לפסילת המפלגה עצמה. זאת משום שהפסילה לא תתקבל על ידי המפלגה וגם תידחה על ידי המפלגות הערביות האחרות ועל ידי הציבור הערבי הרחב. לפסילה כזו עלולות להיות תוצאות רציניות."
ועדת הבחירות הצביעה נגד בקשות הפסילה שהוגשו נגד רע"ם-תע"ל ברוב של 17 נגד 7, ונגד פסילת בל"ד ברוב של 16 נגד 13. עו"ד ארנה כהן מעדאלה ייצגה את שתי הרשימות נגד בקשות הפסילה שהוגשו בין היתר על ידי מפלגת עוצמה לישראל וח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו).
עו"ד ארנה כהן טענה לפני ועדת הבחירות כי "הראיות הפליליות נגד שתי המפלגות אינן מספקות בשום אופן עילה לפסילתן, היות שרוב הראיות מבוססות על ציטוטים מהעיתונות ומאתרי אינטרנט, ראיות שבית המשפט העליון פסק שהן חלשות." עוד הוסיפה כהן כי חלק מהציטוטים המופיעים בבקשות הפסילה לא נמצאו למעשה במקורות שמהם כביכול נלקחו, וכי החלק הראשון והחלק האחרון של הראיות המוקלטות נגד ח"כ אחמד טיבי הושמטו, כך שנשארה רק הקלטה של שניות ספורות אשר הוצאו מחוץ להקשרן.
אין זו הפעם הראשונה שבה מוגשות בקשות לפסילת מפלגות וחברי כנסת ערבים. לקראת הבחירות לכנסת ב-2003 פסלה ועדת הבחירות את רשימת בל"ד ואת חברי הכנסת ד"ר עזמי בשארה וד"ר אחמד טיבי. לקראת הבחירות ב-2009 פסלה ועדת הבחירות את רשימות בל"ד ורע"ם-תע"ל. בשני המקרים הפך בג"ץ את ההחלטה והתיר את השתתפותם של המפלגות וחברי הכנסת בבחירות.
לתשובות על בקשות הפסילות צורפה גם חוות דעת מטעם פרופ' סמי סמוחה, סוציולוג בכיר מאוניברסיטת חיפה המתמחה בחקר החברה הערבית והשסעים הפוליטיים בחברה הישראלית. סמוחה ציין בחוות הדעת כי "יש יסוד סביר להניח כי פסילה של מועמד ערבי לכנסת תביא לאי-השתתפות המפלגה הערבית שבה משובץ מועמד זה במקום ריאלי, ולכן היא שקולה לפסילת המפלגה עצמה. זאת משום שהפסילה לא תתקבל על ידי המפלגה וגם תידחה על ידי המפלגות הערביות האחרות ועל ידי הציבור הערבי הרחב. לפסילה כזו עלולות להיות תוצאות רציניות."
ועדת הבחירות הצביעה נגד בקשות הפסילה שהוגשו נגד רע"ם-תע"ל ברוב של 17 נגד 7, ונגד פסילת בל"ד ברוב של 16 נגד 13. עו"ד ארנה כהן מעדאלה ייצגה את שתי הרשימות נגד בקשות הפסילה שהוגשו בין היתר על ידי מפלגת עוצמה לישראל וח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו).
עו"ד ארנה כהן טענה לפני ועדת הבחירות כי "הראיות הפליליות נגד שתי המפלגות אינן מספקות בשום אופן עילה לפסילתן, היות שרוב הראיות מבוססות על ציטוטים מהעיתונות ומאתרי אינטרנט, ראיות שבית המשפט העליון פסק שהן חלשות." עוד הוסיפה כהן כי חלק מהציטוטים המופיעים בבקשות הפסילה לא נמצאו למעשה במקורות שמהם כביכול נלקחו, וכי החלק הראשון והחלק האחרון של הראיות המוקלטות נגד ח"כ אחמד טיבי הושמטו, כך שנשארה רק הקלטה של שניות ספורות אשר הוצאו מחוץ להקשרן.
