בג"ץ ידון השבוע בהרכב מורחב של 9 שופטים בעתירת עדאלה וארגונים חברתיים נגד חוק ועדות הקבלה
בית המשפט העליון ידון ביום שלישי הקרוב (4/12) בהרכב מורחב של תשעה שופטים בעתירת מרכז עדאלה ושורה של ארגונים חברתיים שונים נגד חוק ועדות הקבלה אשר נחקק בכנסת האחרונה. בעתירה לבג"ץ, שהוגשה במרס 2011, דורש מרכז עדאלה לבטל את חוק ועדות הקבלה, בנימוק שמדובר בחוק מפלה ובלתי חוקתי. החוק – תיקון לפקודת האגודות השיתופיות (מס' 8), התשע"א-2011 – התקבל ב-22 במרס 2011. והוא מסדיר את הרכבן וסמכויותיהן של ועדות הקבלה הפועלות ביישובים הקהילתיים וביישובים החקלאיים בנגב ובגליל. החוק חל על 434 יישובים אשר מהווים כ-42% מסך כל היישובים במדינת ישראל. החוק חל על יותר מ-90% מסך כל היישובים הקהילתיים בשטח מדינת ישראל ועל כ-57% מכלל היישובים החקלאיים. והוא מעניק שיקול דעת כמעט מוחלט לוועדות הקבלה בכל הנוגע לדחיית מועמדים המבקשים להתגורר ביישובים אלה. בחודש יוני 2011 הוציא הרכב של שלושה שופטים בראשות הנשיאה דורית בייניש צו על תנאי נגד חוקתיות החוק והורה למדינה לנמק מדוע לא לבטל אותו. כמו כן קבע ההרכב כי התיק יועבר לדיון בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים. את העתירה הגישו עורכות הדין סוהאד בשארה וחנין נעאמנה מעדאלה.
העותרים – המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, הקשת הדמוקרטית המזרחית, במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, קול אחר בגליל, הבית הפתוח בירושלים ועדאלה – מציינים שהחוק מצדיק את דחיית מועמדותו של הומוסקסואל, אדם הסובל מנכות פיזית או אזרח ערבי, בגלל השונות החברתית שלהם. מכיוון שכל היישובים הקהילתיים שאליהם מתייחס החוק הם יהודיים, הוא מאפשר באופן גורף אפליה של כל אזרח ערבי.
בחודש ספטמבר האחרון קיבל בג"ץ העתירה שהגיש מרכז עדאלה בשם בני הזוג פאתנה ואחמד זבידאת, נגד האגודה השיתופית רקפת ומנהל מקרקעי ישראל, בעקבות סירוב ועדת הקבלה של רקפת לאפשר לבני הזוג לרכוש מגרש לבניית בית מגורים ביישוב. הרכב של שלושה שופטים בראשות הנשיאה בייניש פסק לטובת בני הזוג והורה ליישוב ולמנהל מקרקעי ישראל למסור להם מגרש בתוך 90 יום, זאת לאחר מאבק משפטי בערכאות משפטיות שונות שארך כשש שנים. לאחר הפסיקה לטובת בני הזוג זבידאת אמרה עו"ד בשארה כי היא "מקווה שפסק הדין בעניין בני הזוג זבידאת ישכנע את בית המשפט העליון לקבל גם את הטיעונים העקרוניים נגד חוק ועדות הקבלה".
בעתירה שהגישה עדאלה נגד חוק ועדות הקבלה נטען כי על אף שהחוק קובע איסור על אפליה של חברי קבוצות חברתיות שונות, הוא מתיר דחיית מועמדים מחמת "חוסר התאמה לחיי חברה בקהילה... ולמרקם החברתי-התרבותי של היישוב הקהילתי". החוק גם מתיר לוועדות הקבלה להסתמך על מאפייני היישוב, כפי שנקבעו בתקנון האגודה. היתר זה נקבע לאחר שיישובים רבים, ובמיוחד אלה הסמוכים ליישובים ערביים, קבעו בתקנותיהם כי הם יישובים ציוניים.
לדברי העותרים, החוק סותר את המשפט הבינלאומי וגם את המשפט הישראלי, האוסרים על אפליית אדם בגלל השונות שלו מהקבוצות הדומיננטיות בחברה. חוק ועדות הקבלה מצדיק הדרה של אדם מיישוב קהילתי על פי מבחן ההתאמה למרקם החברתי-התרבותי שלו. כלומר, לפי החוק השונות של אדם היא שיקול דומיננטי, המצדיק את הדרתו מהיישוב. תכליתו הדומיננטית היא להפלות קבוצות שעל פי המשפט החוקתי אסור להפלותן.
החוק מאפשר דחיית מועמד ערבי מחמת תרבותו ולשונו, וכן בהתבסס על ימי המנוחה, ימי הזיכרון ומועדי והחגים שלו ושל בני משפחתו, שהם שונים מאלה של היישוב. כל אלה מעידים כי מועמד ערבי אינו מתאים למרקם החברתי והתרבותי של היישוב. עם זאת, העותרים מציינים כי למרבית היישובים הקהילתיים אין מאפיינים תרבותיים-חברתיים ייחודיים המצדיקים נקיטת הליכי סינון בקבלה למגורים בהם.העותרים טוענים כי חוק ועדות הקבלה פוגע בזכויות החוקתיות לכבוד, לשוויון, לפרטיות ולאוטונומיה של הפרט בדבר בחירת מקום מגוריו ללא הגבלות שרירותיות, ולכן הוא בלתי חוקתי. תכלית החוק אינה ראויה, משום שהוא מתכוון לפגוע. לפיכך מתבקש בג"ץ להורות על ביטול החוק ולהוציא צו ביניים המורה למדינה להימנע מיישומו. העתירה תידון ביחד עם בג"צ 2311/11 שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשם תושבי יישובים קהילתיים מחבל משגב וארגונים אחרים.
בג"ץ 2504/11, עדאלה- המרכז המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' הכנסת.
לינק לעתירה המלאה:http://www.adalah.org/Up/Main/
