12 שנים לאירועי אוקטובר: עדאלה שב וקורא לפתוח את תיקי החקירה
.jpg)
בימים אלה מלאו 12 שנים לאירועי אוקטובר, שבהם נהרגו 13 צעירים ערבים במשולש ובגליל מידי כוחות משטרת ישראל במהלך מחאות נגד הדיכוי האלים בשטחים הכבושים ועלייתו של אריאל שרון להר הבית כשהוא מלווה באלף שוטרים. השבר שגרם הרג הצעירים הערבים הפך מאז למרכיב יסודי ומכונן בזיכרון הקולקטיבי של האזרחים הערבים.
לאחר האירועים מינתה הממשלה ועדת בירור ציבורית נטולת כל סמכות משפטית או מעמד עצמאי. בעקבות מאבקן של משפחות ההרוגים, יחד עם ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל, גופים פוליטיים, ארגונים לא ממשלתיים ואקדמאים יהודים וערבים מונתה לבסוף "ועדת החקירה הממלכתית לבירור ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לאזרחים ישראלים באוקטובר 2000", הידועה גם כוועדת אור, על שם השופט תיאודור אור שעמד בראשה.
ועדת אור פרסמה את הדין וחשבון שלה בספטמבר 2003, לאחר ששמעה מאות עדויות, בדקה אלפי מוצגים ובחנה עשרות אלפי עמודים של חומר ראיות. ועדת אור קבעה כי לא היתה שום הצדקה להריגתם של 13 הצעירים הערבים, וכי במהלך האירועים באוקטובר 2000 נעשה שימוש בצלפים לפיזור הפגנות לראשונה מאז 1948, בניגוד לחוק ובניגוד להוראות הפתיחה באש. באף אחד מהמקרים לא נשקפה סכנה ממשית שהצדיקה את הירי הקטלני.
דו"ח ועדת אור מציג גם את היחס הבלתי אזרחי של מערכות השלטון, ובייחוד של המשטרה, לאזרחים הערבים. הוועדה הורתה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) להמשיך ולהעמיק בבדיקת נסיבות ההרג לצורך קביעת האחריות הפלילית, ומצאה לנכון להזהיר את הדרג המדיני והמבצעי. עמדת עדאלה היתה ועודנה שלמרות הסתייגויות מנושאים מסוימים ולמרות החסר, דו"ח ועדת אור מהווה מסמך חשוב שיש לפעול למימוש המלצותיו.
בספטמבר 2005 פרסמה מח"ש החלטה הקובעת כי אין מקום להגיש כתב אישום באף אחד מ־13 מקרי ההרג שביצעו השוטרים. ההחלטה עוררה ביקורת ציבורית חריפה, ומשפטנים רבים גרסו שהחלטת מח"ש בלתי סבירה וסותרת באופן מהותי את המלצות ועדת אור. בינואר 2008 אימץ היועץ המשפטי לממשלה את המלצת מח"ש וסגר את התיקים.
עדאלה סבור כי החלטת מזוז לסגור את תיקי החקירה נגועה בפגמים ובכשלים חמורים, וכי בהחלטתו נהג בניגוד לנורמות המשפטיות המקובלות. החלטת היועץ המשפטי לממשלה מתבססת בעיקר על עדויות השוטרים, תוך התעלמות מסתירות ובעיות בגרסאות שניתנו, וכן במשקל שונה שניתן לעדויותיהם של שוטרים ולעדויותיהם של אזרחים ערבים.
אנו שבים וקוראים לפתוח מחדש את תיקי החקירה של מקרי ההרג והפציעה באוקטובר 2000 ולהעבירם לידי גורם עצמאי, מקצועי וחסר פניות שיפעל בהתאם להוראות הדין בישראל ולסטנדרטים שגובשו במשפט הבינלאומי בכל הנוגע לאופן ביצוע חקירות, אשר יוסמך להורות על הגשת כתבי אישום במקרים שבהם קיימות ראיות מספיקות, וכן לביצוע פעולות חקירה נוספות במקרים שבהם הראיות הקיימות בתיק אינן מספיקות להגשת כתבי אישום. על גוף זה לבדוק גם את פעולות היועץ המשפטי לממשלה (לשעבר), פרקליט המדינה (לשעבר) וצוות הפרקליטות, לבדוק את החלטת מח"ש ולהחליט על הצעדים הראויים בעקבות מעשיהם ומחדליהם, במישור המינהלי ובמישור הפלילי.
להרחבה ראו את הדוחות שפרסמנו:
הנאשמים (2007) -- דו"ח בעניין האחריות הפלילית והציבורית להרג אזרחים ערבים באוקטובר 2000. דו"ח מקיף זה בוחן הן את התנהלות המשטרה בזמן האירועים והן את התנהלותן של מח”ש ושל רשויות אכיפת החוק מאז.
הנאשמים 2 (2011), דו"ח הבוחן את החלטת היועץ המשפטי לממשלה לאמץ את החלטת מח”ש ולאשר את סגירת כל תיקי החקירה הנוגעים לאירועי אוקטובר 2000. הדו"ח עוסק בחובת המדינה לחקור חשדות לביצוע עבירות על פי הדין בישראל ובמשפט הבינלאומי; באופן שבו היועץ המשפטי העריך את הראיות שהיו בידיו; בנטייתו לייחס לקורבנות רצון ליפול חלל; בהתעלמותו ממרבית המחדלים וכשלי החקירה של מח”ש; ובסתירות בין מסקנות ועדת אור לבין מסקנותיו של היועץ המשפטי. הדו”ח מסיק כי בכירים במח”ש ובפרקליטות שהיו אחראים לחקירת מקרי ההרג פעלו במצב של ניגוד עניינים אישי ומוסדי ובכך הפרו את חובתם כלפי הציבור ושיבשו את חקירת מקרי המוות. 
