דרישה לספק לילדים מהכפר הלא מוכר אל-זערורה הסעות לגנים בכפרים שכנים

 באוקטובר 2005 הגיש מרכז עדאלה עתירה לבג"ץ בשמו ובשם 51 ילדים מהכפר הלא מוכר אלזערורה וארגוני חינוך. העתירה מופנית נגד שר החינוך, מנכ"ל משרד החינוך – מחוז דרום, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה – מחוז דרום, המועצה הארצית לתכנון ובנייה ומינהל מקרקעי ישראל. העותרים דרשו לספק ל-280 ילדים בני שלוש עד ארבע מהכפר הערבי-הבדווי הלא מוכר אלזערורה בנגב הסעות לגנים בכפרים השכנים. לחלופין דרשו העותרים לבנות גני ילדים באלזערורה. קודם לכן הגיש עדאלה שתי עתירות לבג"ץ באותו עניין (ראו בג"ץ 3757/03, בג"ץ 5108/04), שבעקבותיהן התחייב משרד החינוך להסיע את הילדים לגנים מחוץ לכפר. עם זאת, המשרד סירב לבנות מבנים לגני ילדים בתוך הכפר, מכיוון שאלזערורה הוא כפר לא מוכר. 

בעתירה הדגיש מרכז עדאלה שמשרד החינוך הפר את התחייבותו לספק הסעה לילדים שנשארו ללא מסגרת חינוכית. עדאלה טען שהימנעותו של המשרד ממתן שירותי הסעה לילדים פוגעת בזכותם לחינוך ושמעמדו התכנוני של הכפר אינו יכול להיות תנאי לפגיעה בזכותם של תושביו לחינוך. עדאלה טען גם, שמשרד החינוך אינו מיישם את חוק חינוך חובה, המחייב לספק שירותי חינוך לילדים החל בגיל שלוש. בעתירה הדגיש מרכז עדאלה כי אל-זערורה, כמו הכפרים הלא-מוכרים האחרים, הוא בין האזורים הנחשלים והתת-מפותחים ביותר במדינה, וכי תושביו אינם יכולים לממש את הזכויות המגיעות להם על פי חוק.

בתגובה לעתירה טען משרד החינוך שאין בסיס משפטי לדרישת העותרים וקבע שאינו מספק הסעות לילדים בקבוצת גיל זאת ואינו מממן הסעות כאלה. הסיבות לכך הן דאגה לבטיחות בהסעות של ילדים אלה וקשיים תקציביים. משרד החינוך הוסיף כי אין סיבה מספקת להעניק לילדים מכפר לא מוכר בנגב יחס חריג לעניין ההסעות. המשרד ציין כי בתים שנבנו בכפרים לא מוכרים נחשבים בנייה לא חוקית ולפיכך הקמת גני ילדים תיחשב כהסכמה עם העותרים. משמעות הבנייה היא מתן תמיכה לבנייה לא חוקית, ש"תגרום נזק למאמצים הנעשים לארגון את ההתיישבות הבדווית", הסבירו המשיבים.

בג"ץ סירב להורות למשרד החינוך לתת לעותרים סעד ממשי, אף על פי שבעתירה השנייה שהגיש עדאלה באותו עניין הכיר בית המשפט בכך שהעדר הסעות לתושבי הכפר פוגע בזכותם של ילדיו לחינוך, מכיוון שבכפר לא מוכר לא ניתנים היתרי בנייה.

בג"ץ 10030/05, עארף אלעמור נגד משרד החינוך (העתירה נדחתה)