ועדת האו"ם נגד עינויים דורשת מישראל הבהרות ביחס לציות לאמנה הבינלאומית נגד עינויים

ועדת האו"ם נגד עינויים העבירה לרשויות בישראל רשימה של סוגיות שבהן היא מבקשת הבהרות בנוגע לציות לאמנה הבינלאומית נגד עינויים, שישראל חתומה עליה ואף אשררה אותה. הרשימה כוללת 59 שאלות שונות בדבר קיום סעיפי אמנת האו"ם נגד עינויים, מתוכן 37 שאלות מתייחסות ישירות לסוגיות שעלו מדו"ח משותף שהוגש לוועדת האו"ם על ידי ארגוני זכויות האדם עדאלה, אלמיזאן, רופאים לזכויות אדם והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, וחשף תמונה קשה של מדיניות ישראלית מכוונת של עינויים, התעללות ויחס משפיל במסגרת חקירות ביטחוניות במתקני מעצר ובשטחים הכבושים והיעדר חקירה מהותית של תלונות על ביצוע עינויים והתעללות.

האמנה הבינלאומית של האו"ם נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (המכונה CAT) אושרה ופורסמה על ידי מליאת האו"ם לראשונה ב-1984. ישראל חתמה עליה ב-1986 ואישררה את חתימתה ב-1991. כ-150 מדינות חתמו על האמנה עד היום והתחייבו על ידי כך לנקוט בכל האמצעים האפשריים על מנת למנוע ביצוע עינויים בשטח שבריבונותן והסכימו כי לא קיימות נסיבות המצדיקות ביצוע עינויים מכל סוג שהוא, גם לא בהוראה מפורשת של בכל סמכות עליונה כלשהי.

37 מתוך 59 השאלות שהפנתה ועדת האו"ם נגד עינויים לישראל קשורות ישירות לסוגיות שהעלו הארגונים בדו"ח המשותף שהגישו, הכולל היעדר הגדרה פלילית של עינויים על פי חוק כפי שדורשת האמנה, ביצוע מעצרים ללא משפט, כולל מעצרים מינהליים ומעצרים של המוגדרים כ"לוחמים לא חוקיים", קיומם של תנאי מעצר קשים כגון בידוד ואחזקה בצינוק, היעדר חקירה מספקת של תלונות על ביצוע עינויים, טיפול לא הולם במבקשי מקלט, חקירה תחת עינויים, העמדה לדין על סמך ראיות שהושגו שלא כדין, הגבלות חמורות על תנועה וכתוצאה מכך מניעת גישה לשירותי בריאות וחיי משפחה של הפלסטינים בעזה, היעדר חקירה נאותה של הפרת זכויות אדם במהלך "מבצע עופרת יצוקה" ומדיניות של הריסת בתים כאמצעי ענישה.

בין 59 ההבהרות שדורשת ועדת האו"ם נגד עינויים בחשד לאי-קיום האמנה הבינלאומית מצוין כי:
1. ישראל נכשלה למעשה בהגדרת עינויים כאקט פלילי בדיני העונשין שלה ולפיכך הוועדה מבקשת מישראל "לספק מידע על כל הצעדים שננקטו על ידי המדינה על מנת לתקן את החקיקה ולהגדיר עינויים כפשע ..."

2. ישראל ממשיכה למעשה להחיל את "הגנת הצורך" כאמצעי למתן לגיטימציה לעינויים. הוועדה מבקשת מישראל " לספק מידע מפורט על מספר העצירים הפלסטינים שנחקרו מאז 2002 תחת ההגדרה 'פצצה מתקתקת'..."

3. ישראל אינה חוקרת כראוי תלונות שהוגשו על עינויים והתעללות. הוועדה מבקשת מישראל "לציין כמה מתוך כ 700 תלונות שהוגשו על עינויים לכאורה או התעללות במהלך החקירה של השב"כ, נחקרו כראוי ללא משוא פנים".

4. הוועדה מציינת כי ישראל אינה דואגת לתיעוד פורנזי ראוי במקרים של תלונות על עינויים ואינה דואגת לתיעוד חזותי ושמיעתי של חקירות ביטחוניות.

5. הוועדה מציינת כי ישראל ממשיכה לסרב לחתום על הפרוטוקול האופציונלי של האמנה נגד עינויים, ובכךנכשלה במאמץ למסד מערכת מניעת עינויים לאומית אשר תאפשר גישה בלתי מוגבלת למקומות המעצר והחקירה. הוועדה מבקשת מישראל "לציין האם הממשלה שקלה לאשרר את הפרוטוקול האופציונאלי לאמנה..."

כמו כן העלתה הוועדה סוגיות נוספות הנוגעות לסעיף 16 של האמנה, המציין כי "כל מדינה תיקח על עצמה למנוע בכל שטח תחת שיפוטה מעשים אכזריים או יחס משפיל, או עונשים שאינם מגיעים לכדי עינויים [...] כאשר מעשים כאלה מבוצעים על ידי גורם מוסמך, בהוראתו, בהסכמתו או באישורו". בהקשר זה הציגה הוועדה שאלות לגבי מדיניות המחסומים בגדה המערבית, מניעת אישורים רפואיים לתושבי עזה המבקשים טיפול רפואי והגבלות תנועה מתמשכות המונעות מפלסטינים לחיות עם בני זוגם מאזורים אחרים.

ארגוני זכויות האדם עדאלה, אלמיזאן, רל"א והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל בירכו על דרישת ההבהרה מצד ועדת האו"ם נגד עינויים וקראו לישראל לספק מענה מפורט לשאלות שהציגה הוועדה, בהתאם למחויבויותיה המשפטיות לזכויות האדם הבינלאומיות.

את רשימת השאלות המלאות שהעבירה ועדת האו"ם לישראל ניתן בקישור הבא:
http://www2.ohchr.org/english/bodies/cat/docs/CAT.C.ISR.Q.5_en.doc

את האמנה הבינלאומית של האו"ם נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים, או משפילים (CAT) ניתן לקרוא בקישור הבא:
http://www2.ohchr.org/english/law/cat.htm