ארגוני זכויות אדם ישראליים ופלסטיניים מגישים מסמך משותף לאו"ם בנושא עינויים ויחס בלתי אנושי ומשפיל לפלסטינים

הוועד נגד עינויים בישראל, עדאלה, מרכז אלמיזאן לזכויות אדם ורופאים לזכויות אדם (ישראל) הגישו לוועדת האו"ם לזכויות אדם מסמך כדי לסייע בהכנת "רשימת הנושאים" ביחס לישראל. הוועדה לזכויות אדם מפקחת על האופן שבו מדינות ממלאות אחר דרישות האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות. ישראל אישררה את האמנה ב-1991. הבדיקה והמסקנות האחרונות של הוועדה ביחס לישראל פורסמו ביולי 2010.

המסמך המשותף של ארגוני זכויות האדם מתאר את פרקטיקת העינויים הננקטת על ידי ישראל:

• הכרה משפטית בעינויים כ"רע במיעוטו" בתרחישים של "פצצה מתקתקת" כ"רע במיעוטו", המאפשרת למענים להשתמש ב"הגנת הצורך", מהווה הפרה של האמנה לזכויות אזרחיות ופוליטיות.

• כבילה בלתי חוקית, בידוד לתקופות ארוכות ובעת החקירה, תנאי כליאה לא אנושיים והגבלות קשות על "אסירים בטחוניים".

• יותר מ-700 תלונות על עינויים ויחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים הוגשו נגד חוקרי שב"כ בין 2001 ל-2011, על פי מידע שסיפק הוועד נגד עינויים למשרד המשפטים. כל התלונות נדחו; לא הוגשו תביעות פליליות עד כה, מה שיצר מצב של חסינות מתמדת.

• הענשת שובתי הרעב, ובכלל זה הכנסת מנהיגי התנועה לבידוד, קנסות יומיים של עד 500 ש"ח, החרמת מלחים, האפלת תאים, חיפושים אלימים וחודרניים בתאים, ומניעה בלתי חוקית של מפגשים עורך דין.

• יחס אכזרי ומשפיל של אזרחים פלסטינים ברצועת עזה, ובכללם סגר בלתי חוקי על תנועת אנשים ומסחר; הטרדה ומעצר דייגים אשר לעיתים קרובות נורים בתותחי מים או תחמושת חיה, וסירותיהם מוחרמות על ידי חיל הים הישראל גם כאשר הם שטים בתוך שלושת המייל הימיים המותרים להם על ידי ההגבלות שהוטלו מאז 2009; מניעת גישה לטיפול רפואי מחוץ לרצועת עזה, והמשך החסינות באשר לפעילות במהלך מבצע עופרת יצוקה.

המסמך המשותף כולל רשימה של 28 המלצות שהוועדה לזכויות אדם קוראת לישראל לאמץ כדי לעמוד בדרישות האמנה. אלו כוללות הסרת ההסתייגות לסעיף 9, האוסר על מעצרים או כליאה שרירותיים, מיסוד הקלטות שמע/ וידיאו של חקירות חשודים בעבירות ביטחוניות; הימנעות משיפוט ילדים בבתי משפט צבאיים והבטחת גישה של הכלואים לרופאים עצמאיים, בעיקר במהלך שביתות רעב.