ארגוני זכויות אדם פלסטיניים וישראליים קוראים לאיחוד האירופי לקדם את זכויותיהם של אסירים ועצירים ולפעול להפסקת המעצרים המינהליים

 

בביקור בבריסל קראו עדאלה, רופאים לזכויות אדם – ישראל, מרכז אל-מיזאן לזכויות אדם והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל לאיחוד האירופי לגלות מעורבות פעילה יותר בישראל, כדי לשים קץ לעינויים וליחס אכזרי, לא אנושי ומשפיל לאסירים ולעצירים פלסטינים הכלואים בבתי כלא ישראליים. הארגונים גם דרשו מהאיחוד האירופי לפעול כדי להפסיק את המעצרים המינהליים ואת המעצרים לפי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002.

 הביקור בבריסל, בין 15 ל-16 במאי, עמד בצל שביתת הרעב ההמונית של האסירים הפלסטינים, שמחו על השימוש שעושה ישראל במעצרים מינהליים ובמעצרים לפי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. האסירים מחו גם על אמצעי כליאה נוקשים כמו כליאה בבידוד, מניעת ביקורי משפחות ועוד. שירות בתי הסוהר (שב"ס) לא הקל את תנאי הכליאה של האסירים הפלסטינים גם לאחר העסקה שבה שוחרר החייל הישראלי גלעד שליט בתמורה לשחרורם של אסירים פלסטינים. נהפוך הוא, תנאי הכליאה של האסירים הפלסטינים רק הורעו ושילוב של כל התנאים עלול לעלות כדי עינויים, יחס אכזרי, לא אנושי ומשפיל, בניגוד לדין הבינלאומי. באפריל 2012 היו למעלה מ-4,600 פלסטינים מהשטחים הכבושים כלואים בבתי כלא ישראליים. 322 מהם מוחזקים בכלא במעצר מינהלי ואחד מהם, מחמוד סרסק מרצועת עזה, כלוא כלוחם בלתי חוקי. למרות הסכמה כללית על הפסקת השביתה, סרסק ממשיך בשביתת הרעב כל עוד הרשויות הישראליות לא יודיעו על תאריך השחרור הצפוי שלו. מצבו אנוש.

חברי המשלחת היו אמני דאיף מרופאים לזכויות אדם – ישראל, מחמוד אבו רחמה מאל-מיזאן, עורכת הדין פטמה אל-עג'ו מעדאלה, עורכת הדין מייסא אירשיד מהוועד הציבורי נגד עינויים ומירי ויינגרטן, מתאמת הסנגור באירופה של הארגונים. המשלחת נפגשה עם דיפלומטים וקובעי מדיניות באיחוד האירופי, חברי הפרלמנט האירופי, פקידים ממדינות החברות באיחוד האירופי, נציגי לשכת הנציב העליון לזכויות אדם, משפטנים בלגים וארגוני חברה אזרחית באירופה.

 ארגוני זכויות האדם הפיצו מסמך עדכון, שנוסח בשיתוף פעולה עם אדאמיר. המסמך כלל נתונים ומידע על חוקים ישראליים המסדירים את המעצרים המינהליים; תנאי הכליאה החמורים של האסירים הפוליטיים הפלסטינים; שביתת הרעב והתגובה הישראלית עליה; והמלצות לאיחוד האירופי, המתבססות על הדאגה העקבית שמגלה האיחוד האירופי בנוגע לשימוש הנרחב שעושה ישראל במעצרים מינהליים. הארגונים דרשו שהאיחוד האירופי יתערב בישראל כדי להביא להפסקת המעצרים המינהליים והמעצרים לפי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים; יעודד נציגים מטעמו לבוא לדיונים בבתי המשפט, למסור הצהרות ולהתערב במקרים שבהם אסירים שובתי רעב נתונים בסכנה; יכלול סוגיות הקשורות לעינויים, להתעללות ולזכויות האדם של פלסטינים הכלואים בישראל כסעיפים בעלי עדיפות באסטרטגיית זכויות האדם שהאיחוד נוקט בישראל; ידווח על עניינים אלה כהפרה של משפט זכויות האדם הבינלאומי ושל המשפט ההומניטרי הבינלאומי בדו"ח שלו על ישראל; ויביע דאגה בהודעות של המועצה ושל מועצת ההתאגדות האיחוד האירופי-ישראל ובפורומים דו-צדדיים, כמו קבוצת העבודה הבלתי רשמית לזכויות אדם בין ישראל לאיחוד האירופי ותת הוועדה לדיאלוג פוליטי.