בית המשפט המחוזי בפסק דין בעתירה של האסיר ראווי סולטני: מניעת לימודים אקדמיים מ"אסירים ביטחוניים" היא חלק מהמאבק בטרורעדאלה: זאת החלטה שרירותית, שהיא חלק מהמאבק האכזרי שמנהל שירות בתי הסוהר נגד אסירים פוליטיים פלסטינים

ב-7 במרס דחה בית המשפט המחוזי בנצרת עתירה שהגיש עדאלה מטעמו של האסיר ראווי סולטני, בדרישה ששירות בתי הסוהר (שב"ס) יאפשר לו להמשיך בלימודיו האקדמיים באוניברסיטה הפתוחה גם בתקופת כליאתו. סולטני, בן 25, הוא אזרח ישראלי ערבי פלסטיני, המסווג כ"אסיר ביטחוני". בשנתיים האחרונות למד בהתכתבות במסלול למדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה. ביוני 2011, ממש לפני עסקת החילופין בין ישראל לחמאס שבה שוחרר גלעד שליט, החליט השב"ס להפסיק את לימודיהם האקדמיים של כל האסירים הפוליטיים הפלסטינים. בינואר 2012 הוחזקו בבתי כלא ישראליים 4,300 פלסטינים כעצירים ביטחוניים או כאסירים ביטחוניים.

בית המשפט קבע בפסק הדין, כי מניעת לימודים אקדמיים מאסירים היא חלק מהמאמצים למנוע טרור ולפיכך מדיניות זאת משרתת את האינטרס הציבורי. בית המשפט ביסס את החלטתו על עדויות שמסרו אנשי השב"כ, שלפיהן "ארגוני טרור" מעניקים לאסירים הטבות באמצעות מימון לימודים אקדמיים בדרכי עקיפין. בית המשפט הוסיף כי אסירים וארגוני טרור מנצלים הטבות שמעניק השב"ס לאסירים ביטחוניים כדי להעביר מידע אל תוך בתי הכלא או מבתי הכלא החוצה.

עורכת הדין רימא איוב מעדאלה, שהגישה את העתירה בשם סולטני, אמרה בתגובה: "זאת החלטה שרירותית. היא חלק מהמאבק האכזרי שמנהל השב"ס נגד אסירים פוליטיים פלסטינים. אנחנו בוחנים את האפשרות להגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון".

עדאלה הגיש את העתירה בספטמבר 2011. סולטני החל בלימודיו בכלא לאחר שב-2009 הורשע בקשירת קשר עם סוכן חוץ. האוניברסיטה הפתוחה היא המוסד האקדמי היחיד המאפשר לאסירים להירשם ללימודים. איסור על השתתפות של אסירים בקורסים של האוניברסיטה הפתוחה מונע מהם כל אפשרות לרכוש השכלה אקדמית.

בעתירה הדגיש עדאלה כי האיסור שהטיל השב"ס על לימודים אקדמיים של אסירים ביטחוניים אינו קשור לביטחון, סדר או בטיחות בכלא. ללימודיו האקדמיים של סולטני אין כל השפעה על הבטיחות הפיסית בכלא והפסקתם היא אמצעי ענישה נוסף העומד לרשות שלטונות הכלא. עדאלה הוסיף כי לפי תקדים שקבע בית המשפט העליון, זכויותיו של היחיד שמורות לו גם אם עמד לדין ונכלא. עצם הכליאה היא עונש, ואין להוסיף עליה ענישה. כל פגיעה נוספת בזכויותיו של אסיר צריכה לעמוד על בסיס משפטי ברור ומוצק. עליה להיות תואמת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זכויות היסוד החוקתיות של האסיר אינן מסתיימות עם כניסתו לכלא. ההפך הוא הנכון: יש להגן עליהן בהקפדה יתרה, בגלל השליטה המוחלטת שיש לשלטונות הכלא באסיר.


העתירה