בהסתמך על מידע מודיעיני ועל ראיות חסויות, בית המשפט המחוזי שוב דחה את עתירת האסיר וליד דקה להתייחד עם אשתו ולהביא ילדים לעולם

בית המשפט המחוזי בנצרת דחה את עתירתו של האסיר וליד דקה, שבה ביקש להתייחד עם אשתו כדי לממש את זכותו להוליד ילדים. בית המשפט ביסס את החלטתו על מידע מודיעיני ועל ראיות חסויות, שמהם עולה כי האסיר לא ניתק את קשריו עם ארגון המוגדר ארגון עוין בחוק הישראלי. לפי המידע שנמסר לבית המשפט, דקה עלול לנצל את מועדי ההתייחדות למטרות הפוגעות בביטחון המדינה. בהחלטה שנתן ב-16 בפברואר 2012 לא נעתר השופט לבקשת העותר לגלות את החומר שהוצג לבית המשפט, בנימוק שחשיפת פרטי המידע תפגע במקורות המידע או תביא לגילוי השיטות שבהן נאסף. כך נמנעה מהעותר ומעורכי דינו האפשרות לבדוק ראיות אלו, לעמוד על מידת האמת שבהן ולסתור אותן. באופן זה הצליחו אנשי מודיעין מדרג נמוך, שהמידע שמסרו אפוף ספק רב, להכריע את גורלו של האסיר ולשלול ממנו את זכות היסוד להביא לעולם ילד שימשיך את דרכו. את העתירה בעניינו של האסיר דקה הגיש מרכז עדאלה באמצעות עורכת הדין עביר בכר בנובמבר 2011.   

החלטתו של השופט נשענה על ראיות חסויות בלבד. הוא לא התייחס לראיות ולמסמכים הגלויים שהגישו לבית המשפט עורכי דינו של האסיר דקה, אשר מוכיחים באופן חד משמעי את עמדותיו הפוליטיות ומצביעים על המימד האנושי הפרטי של בקשתו להביא ילדים לעולם. השופט גם התעלם מהמעמד החוקתי של זכותם של העותר ואשתו למשפחה ולהורות. זכות זאת מוכרת בסדרה של פסקי דין שנתנו בית המשפט העליון בישראל ובתי משפט זרים.

האסיר הפוליטי וליד דקה ובת זוגו סנאא נאבקים זה יותר מתשע שנים על זכותם הבסיסית והטבעית להוליד ילד. דרישתם הפשוטה נתקלה בסרבנות ובאטימות מצד שירות בתי הסוהר.  גישתו הנוקשה של שירות בתי הסוהר אילצה את האסיר דקה להגיש לבית המשפט המחוזי עתירה ראשונה בעניין זכותו להתייחד עם אשתו בשנת 2008. העתירה ההיא נדחתה והאסיר ערער לבית המשפט העליון, אשר המליץ לשב"ס לשקול מחדש את עמדתו. שב"ס המשיך לסרב להתיר לדקה להתייחד עם אשתו, מתוך התעלמות מהחלטת בית המשפט העליון. עמדת שב"ס, שנשענה על נימוקים ביטחוניים, חייבה הגשת עתירה מחודשת בשנת 2011 לבית המשפט המחוזי. גם בית המשפט המחוזי התעלם מהחלטת בית המשפט העליון וכאמור דחה שוב את עתירת האסיר בפברואר 2012.