עדאלה מגיש ערעור על החלטת בית משפט השלום, שדחה בקשה של תושבי אום אל-חיראן לבטל צווים להריסת בתיהם

 

ב 25 בינואר 2012 הגיש ארגון עדאלה ערעור לבית משפט המחוזי בבאר שבע, בשמם של 19 אזרחים ערבים-בדווים מהכפר הבלתי מוכר אום אל-חיראן בנגב. הערעור מתייחס להחלטתו של בית משפט השלום בקרית גת, שדחה בקשה של התושבים לבטל צווים להריסת בתיהם. את הערעור הגישו עורכי הדין סוהאד בשארה ואראם מחאמיד ממרכז עדאלה.
 
בית משפט השלום בקרית גת דחה, ב-11 בדצמבר 2011, בקשה של עדאלה לביטול צווים להריסת 33 בתים בכפר הערבי הבדווי הלא מוכר אום אל-חיראן בנגב. החלטת בית המשפט סוללת את הדרך להקמת יישוב יהודי בשם חירן בשטח שבו שוכן אום אל-חיראן. עדאלה הגיש את הבקשה לביטול צווי ההריסה ב-2007. בעקבות הפסיקה העירה עו"ד בשארה, שבית המשפט תמך תמיכה מלאה בעמדת המדינה. בית המשפט אף תמך בכוונה המוצהרת של המדינה לפנות את השטח כדי לאפשר להקים עליו יישוב המיועד ליהודים בלבד.
 
בערעור טען עדאלה, כי החלטת בית המשפט השלום היא בגדר הפרה של חוק הבנייה והתכנון, התשכ"ה-1965. ראשית, בית המשפט החליט להשאיר על כנם את צווי ההריסה אף על פי שלא הוגשו לו הוכחות לכך שתושבי הכפר בנו את בתיהם באופן לא חוקי. שנית, חוק הבנייה והתכנון קובע כי יש להתייחס לכל מקרה הריסה בנפרד ולא באופן קיבוצי, כפי שנהגה המדינה בעניין אום אל-חיראן. שלישית, החלטתו של בית משפט השלום התקבלה מתוך התעלמות מהעובדה שתושבי הכפר לא הציגו את טיעוניהם. רביעית, בית המשפט התעלם מהפרת זכויות היסוד של תושבי הכפר – הזכות לקניין, הזכות לחיים, הזכות לכבוד והזכות לשוויון. 
 
עו"ד בשארה הוסיפה: "השופט התעלם מההיסטוריה של תושבי אום אל-חיראן, אשר פונו מאדמת אבותיהם והועברו לאום אל-חיראן בצו צבאי ב-1956".
 
אום אל-חיראן: היסטוריה מקוצרת
לתושבי אום אל-חיראן יש היסטוריה ארוכה של גירוש ועקירה. עד 1948 התגוררו תושבי הכפר בחירבת זובאלה, הממוקמת בוואדי זובאלה. שטח זה מצוי כיום בידיו של קיבוץ שובל. אחרי 1948 הורה המושל הצבאי של הנגב לתושבים לעזוב את הכפר ולעבור ללקיה. ב-1956 הם נעקרו שוב ועברו לוואדי עתיר, שם הם גרים עד היום. לאחר שעברו לוואדי עתיר ניתנו לתושבים 7,000 דונם אדמה, למגורים ולעיבוד חקלאי. התושבים בנו במקום בתי קבע והשקיעו מאמצים רבים כדי ליצור תחושת קהילה, שהתערערה עם כל פינוי כפוי. ב-2003 החלה המדינה במאמץ נוסף לעקור את תושבי הכפר, המונים כאלף נפשות. המדינה הגישה נגדם תביעות פינוי וכאמור, הוציאה צווים להריסת בתיהם במעמד צד אחד בלבד. כוונתה של המדינה היא לפנות את הכפר ולהרוס את בתיו, ולאחר מכן להקים בשטחו יישוב יהודי בשם חירן.


ערעור 
פסק הדין (דצמבר 2011)

למידע נוסף: