עדאלה וארגונים אחרים קוראים לשגרירים המשרתים בישראל לנקוט פעולות נגד הריסה ועקירה בכפרים הערביים הבדוויים הלא מוכרים בנגב

נציגי עדאלה, פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי והמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים נפגשו ב-6 בדצמבר 2011 עם שגרירים של מדינות שונות המשרתים בישראל. הם מסרו לשגרירים עדכון על הריסת בתים בכפרים ערביים-בדוויים בנגב ועל נישול תושביהם. את המפגש אירח שגריר שווייץ בישראל, וולטר הפנר. בשיחה השתתפו שגרירים ויועצים מדיניים מגרמניה, טורקיה, דרום אפריקה, ארגנטינה, נורווגיה, סלובקיה, מקסיקו, שוודיה והאיחוד האירופי. את עדאלה ייצגו מנהל פרויקט הנגב של הארגון, ד"ר תאבת אבו ראס, ועורכת הדין סוהאד בשארה.

 

ד"ר אבו ראס פתח את הפגישה בסקירה של ההיסטוריה והמצב הגיאו-פוליטי בנגב. הוא תיאר את המדיניות שנוקטת מדינת ישראל נגד אזרחיה הערבים הבדווים והתמקד במרכיבים המרכזיים של תוכנית פרוור, נייר המדיניות העדכני ביותר של הממשלה בכל הנוגע לתביעות של הערבים הבדווים לקרקעות בנגב. הוא הדגיש, כי השגרירויות יכולות למלא תפקיד מכריע בעצירת התוכנית ההרסנית, העלולה להביא לעקירתם ולנישולם של 40 אלף ערבים בדווים הגרים בכפרים לא מוכרים.

 

עורכת הדין בשארה, ראש המחלקה לקרקעות ולתכנון בעדאלה, ניתחה מבחינה משפטית את התביעות הקרקעיות של הערבים הבדווים, בהסתמך על מסמכי ארכיון ועל תצלומי אוויר. היא התמקדה במקרה של הכפר הלא מוכר אום אל-חיראן, שתושביו עומדים לפני הריסה וגירוש, והפנתה את תשומת לבם של השגרירים לתיקים חשובים התלויים ועומדים בבתי משפט וברשויות התכנון, הנוגעים לסוגיות אלה. ראו, לדוגמה, דיווח על החלטה של בית המשפט, שביטל צווי הריסה שהוצאו לכל הבתים בכפר הלא מוכר אל-סורה.

 

חיה נח, מנהלת דו-קיום, דיברה על מפעל ייעור הנגב והתייחסה בעיקר ליער השגרירים, שניטע על אדמות הכפר הלא מוכר אל-עראקיב. חליל אל-עמור, תושב אל-סורה ודובר הכפר, סיפר על חוויותיו האישיות כדי לתאר לשגרירים את ההשפעות של ה"אי-הכרה" והעקירה על הערבים הבדווים אזרחי ישראל הגרים בכפרים הלא מוכרים. לאחר שסיימו לשאת דברים השיבו ד"ר אבו ראס, נח ועורך הדין פריד אל-עטאונה מהמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים לשאלות השגרירים והנציגים.