בית המשפט דחה בקשה לבטל צווים להריסת בתים בכפר הערבי הבדווי הלא מוכר אום אל-חיראן בנגב; עדאלה יערער על ההחלטה

בית משפט השלום בקרית גת דחה ביום ראשון, 11 בדצמבר 2011, בקשה של עדאלה לביטול צווים להריסת 33 בתים בכפר הערבי הבדווי הלא מוכר אום אל-חיראן בנגב. ההחלטה, שבעת קריאתה נכחו באולם עשרות מתושבי הכפר, תסלול את הדרך להקמת יישוב יהודי בשם חירן בשטח שבו שוכן אום אל-חיראן. בית המשפט דחה את יישום ההחלטה בשנה, כדי לאפשר לתושבי הכפר, ערבים בדווים אזרחי ישראל, לשאת ולתת עם רשויות המדינה על פתרונות דיור חלופיים. עורכת הדין סוהאד בשארה מעדאלה, המייצגת את התושבים, ביקשה לבטל את צווי ההריסה עוד ב-2007. בית המשפט נענה לבקשת המדינה והוציא את צווי ההריסה במעמד צד אחד בלבד, בהעדר התושבים. הצווים הוקפאו מאז.

בעקבות הפסיקה העירה עו"ד בשארה, שבית המשפט תמך תמיכה מלאה בעמדת המדינה, כמו גם בכוונתה המוצהרת לפנות את השטח כדי לאפשר הקמת יישוב המיועד ליהודים בלבד.

לדברי עו"ד בשארה, "השופט התעלם מההיסטוריה של תושבי אום אל-חיראן, אשר פונו מאדמת אבותיהם והועברו לאום אל-חיראן בצו צבאי ב-1956. פסיקת בית המשפט סותרת את הזכויות החוקתיות של התושבים לכבוד, לשוויון ולדיור הולם. בתוך 45 יום נגיש לבית המשפט המחוזי ערעור על ההחלטה".

בשעה שבית משפט השלום בקרית גת מסר את החלטתו בנוגע לצווי ההריסה באום אל-חיראן, הפגינו מול משרדו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אלפים שמחו נגד תוכנית פרוור. תוכנית פרוור, שאושרה בממשלה בספטמבר 2011, מבקשת לעקור בכוח כ-40 אלף ערבים בדווים המתגוררים בכפרים לא מוכרים. את ההפגנה יזמה ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, שגם הכריזה על שביתה כללית ביישובים הערביים.

לתושבי אום אל-חיראן יש היסטוריה ארוכה של גירוש ועקירה. עד 1948 התגוררו תושבי הכפר בחירבת זובאלה, הממוקמת בוואדי זובאלה. שטח זה מצוי כיום בידיו של קיבוץ שובל. אחרי 1948 הורה המושל הצבאי של הנגב לתושבים לעזוב את הכפר ולעבור ללקיה. ב-1956 הם נעקרו שוב ועברו לוואדי עתיר, שם הם גרים עד היום. לאחר שעברו לוואדי עתיר ניתנו לתושבים 7,000 דונם אדמה, למגורים ולעיבוד חקלאי. התושבים בנו במקום בתי קבע והשקיעו מאמצים רבים כדי ליצור תחושת קהילה, שהתערערה עם כל פינוי כפוי. ב-2003 החלה המדינה במאמץ נוסף לעקור את תושבי הכפר, המונים כאלף נפשות. המדינה הגישה נגדם תביעות פינוי וכאמור, הוציאה צווים להריסת בתיהם במעמד צד אחד בלבד. כוונתה של המדינה היא לפנות את הכפר ולהרוס את בתיו, ולאחר מכן להקים בשטחו יישוב יהודי בשם חירן.

 

פסק הדין