הקמפיין נגד ארגוני זכויות האדם נמשך: החוק המונע גיוס תרומות מחו"ל יוגש לכנסת והעתירות הציבוריות לבג"ץ מוטלות בסימן שאלה

הניסיונות להטיל הגבלות חמורות על יכולתם של ארגוני זכויות האדם לקבל מימון מממשלות זרות התחדשו ימים ספורים לאחר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט להקפיא שתי הצעות חוק בעניין. ב-22 בנובמבר הודיעה מפלגת ישראל ביתנו, בראשותו של שר החוץ אביגדור ליברמן, כי תניח את הצעות החוק על שולחן הכנסת להצבעה בקריאה טרומית, גם אם לא תקבל את תמיכת הקואליציה. ליברמן ומפלגתו תומכים בהצעת החוק שיזמה חברת הכנסת פאינה קירשנבאום, שלפיה יוטל מס בשיעור של 45% על התרומות מ"ישויות מדיניות זרות" שמקבלים מוסדות שאינם נתמכים כלכלית על ידי המדינה.

ההודעה של ישראל ביתנו באה בתגובה להחלטה של ראש הממשלה מ-20 בנובמבר 2011, להקפיא את הצעת החוק הזאת ולהעלות אותה במועד אחר. החלטת נתניהו התקבלה שבוע לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה שתי הצעות חוק: הצעה מטעם חבר הכנסת מהליכוד אופיר אקוניס, המונעת למעשה מימון זר הניתן ל"ארגונים פוליטיים" (ארגוני זכויות אדם) וההצעה של קירשנבאום. שתי ההצעות נועדו להטיל הגבלות חמורות על יכולתם של ארגוני זכויות האדם לקבל מימון זר וכך לפגום בעבודתם. להלן פרטים על הצעות החוק:

הצעת חוק העמותות (תיקון – איסור תמיכה של ישות מדינית זרה בעמותות פוליטיות בישראל), התשע"א-2011, הוגשה על ידי ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד); הצעת החוק מנסה להטיל מגבלות על ארגוני זכויות אדם בישראל בתחום גיוס הכספים. לפיה, עמותה הרשומה בישראל המבקשת להשפיע על מדיניות הממשלה לא תורשה לקבל תרומות של יותר מ-20,000 שקל (בערך 6,000 דולר).

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מיסוי הכנסה למוסדות ציבוריים המקבלים תרומה מישות מדינית זרה), התשע"א-2011, שהוגשה על ידי ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו); הצעת חוק זו מבקשת לשלול מארגונים ללא מטרות רווח, המקבלים כספים מ"ישות מדינית זרה", את הזכות הניתנת להם לפטור ממס הכנסה ולקבוע כי על הכנסותיהם ממקורות אלה יוטל מס בשיעור של 45%. החקיקה עלולה למנוע מארגונים קבלת מימון מממשלות זרות.

ארגוני זכויות אדם ישראליים ובינלאומיים, האיחוד האירופי ומדינות האיחוד, ארה"ב וקנדה, עיתונאים ומנהיגים פוליטיים מהאופוזיציה, גינו את הצעות החוק, קבעו כי מדובר בהצעות דרקוניות ואנטי-דמוקרטיות ודרשו מהממשלה למשוך את תמיכתה בהן.

הניסיונות האחרונים אינם הפעם הראשונה שחברי הכנסת מנסים להטיל מגבלות על התרומות שארגוני החברה האזרחית מקבלים ממדינות זרות, כדרך להשתקתם ולהצרת צעדיהם של פעילי החברה האזרחית וארגוני זכויות אדם. הצעות החוק האלה הן חלק ממדיניות מחושבת, שתכליתה להשתיק קולות של התנגדות וביקורת באמצעות הגבלת המערכת המשפטית, אמצעי התקשורת והפעילות הפוליטית בישראל.

נגד שתי הצעות החוק פורסמו הצהרות מטעם ארגונים רבים. בין היתר:

· פנייה משותפת לכנסת מטעם OMCT ,FIDH ,EMHRN, המגנה את הצעות החוק להגבלת המימון הניתן לעמותות. (לעיון בפנייה)
· מכתב לחברי הכנסת מטעם שישה ארגונים גרמניים, הדורשים שלא לאשר את הצעות החוק (לעיון במכתב)
· נייר עמדה של האגודה לזכויות האזרח בעניין שתי ההצעות (לעיון במסמך)

בנוסף להצעות חוק אלו הוגשו הצעות חוק המיועדות להגביל את ארגוני זכויות האדם בעתירותיהם לבג"ץ. הצעת חוק שהגישו חברי הכנסת מהליכוד יריב לוין ודני דנון נידונה בוועדת השרים לענייני חקיקה ב-27 בנובמבר, אך נדחתה פה אחד. הצעת החוק הזאת היא ניסיון להחליש את בית המשפט העליון ולחתור תחת ארגוני זכויות האדם, העותרים לבג"ץ בעניינים הנוגעים לאינטרסים ציבוריים ולסוגיות חוקתיות.

הצעת החוק מציבה בפני קבוצות החברה האזרחית כמה מכשולים בעניין הגשת "עתירות ציבוריות" לבית המשפט. ראשית, היא תמנע מארגונים הרשומים מחוץ לישראל או כאלה שעיקר פעילותם אינה בישראל, כמו ארגוני זכויות אדם פלסטיניים בשטחים הפלסטיניים הכבושים, להגיש עתירות. שנית, ההצעה תמנע מארגונים בישראל להגיש עתירות בשמם בלבד, ותחייב אותם לצרף יחידים הנפגעים מהחוק כעותרים. שלישית, ההצעה מחייבת ארגונים המגישים עתירה לבג"ץ לדווח לבית המשפט על כל מימון זר שהם מקבלים, כדי שבית המשפט יהיה ער למניעים זרים של קבוצות בעלות עניין או של קבוצות עוינות בהעלאת הנושא בבית המשפט.

ההצעה ספגה ביקורת קשה מארגוני זכויות האדם בישראל. ראש הממשלה נתניהו יצא נגד הצעת החוק ב-26 בנובמבר 2011, זמן קצר לאחר שסגן ראש הממשלה דן מרידור איים להתפטר מהממשלה אם הצעת החוק תעבור.