בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה של עדאלה נגד חוק שיפגע בקצבאות של ילדים שלא חוסנו
בג"ץ הורה היום על הוצאת צו על תנאי המורה למדינה להסביר עד דצמבר מדוע לא לבטל את התיקון מס' 113 לחוק הביטוח הלאומי הקובע כי במידה וילד אינו מקבל חיסון בהתאם לתוכנית החיסונים של משרד הבריאות, תופחת קצבת הילדים שלו בסכומים גבוהים המגיעים עד כדי 60% מקצבתו. משמע הוצאת צו על תנאי היא שבית המשפט העליון רואה כי הטיעונים שהובאו בעתירה משכנעים ועל המדינה להסביר מדוע לא לבטל את החוק.
את העתירה הגישה עו"ד סאוסן זהר מעדאלה בשמן של עשר נשים ערביות בדוויות מהנגב, ראשי ועדי ישובים, ובשמה של עמותת יסמין הנגב לבריאות, פורום ארגוני נשים ערביות בדואיות בנגב, ועמותת מואססת חדאנאת אלנאסרה.
בעתירה נטען כי תיקון זה יפגע בעיקר באלפי ילדים ערבים בדווים המתגוררים בישובים הבדווים בנגב. אחוז הילדים מהישובים הללו שאינם מקבלים חיסונים בהתאם לתוכנית החיסונים של משרד הבריאות הינו גבוה באופן משמעותי משאר הילדים בישראל. שיעור זה נובע, בין היתר, בגלל המחסור האדיר במרפאות אם וילד.
עו"ד זהר הדגישה בפני בית המשפט כי הכנסת אישרה את החוק ללא כל מחקר קודם שיבדוק את השלכותיו. מגישי הצעת החוק לא בדקו את אחוזי הילדים שלא מקבלים את החיסונים הנדרשים ואת הסיבות לכך וכיצד ניתן להביא לכך שאותם ילדים יחוסנו. יתרה מכך, משרד הבריאות לא דאג לטפל במחסור הגדול במרפאות ובשירותי בריאות זמינים בכפרים הלא מוכרים בנגב ולהגביר את המודעות לגבי חשיבות קבלת חיסונים בקרב הקהילות הבדואיות.
העותרים לא חולקים על הקביעה שהחיסונים נועדו לטובת הילדים והם אף דורשים מהרשויות לעודד חיסונים ולנקוט אמצעים פוזיטיביים למען השמירה על בריאותם של הילדים. עו"ד זהר ציינה בעתירה כי החלתו של תיקון החוק והפחתת הקצבאות תגביר את תחולת העוני בקרב הילדים הנפגעים מהתיקון, ובמיוחד אלו המשתייכים למשפחות עניות. שכן, קיים קשר ישיר בין קצבאות הביטוח הלאומי לבין צמצום מימדי העוני והאי שוויון, ובמקרים רבים זהו מקור הכנסה חשוב עבור הילדים והמשפחות.
חוק הביטוח הלאומי והפסיקה העליונה קובעים באופן מפורש כי קצבת ילדים שייכת לילדים עצמם למרות העברתה בפועל אל הורה הילד. לא במקרה על כן, קובע חוק הביטוח הלאומי כי קצבת הילדים תשולם ללא קשר עם איזה הורה הילד חי ומתגורר. ההבחנה בין ילד זכאי לקצבה מלאה לבין ילד שיזכה לקצבה מופחתת על בסיס מעשיהם של אחרים, ובמקרה זה, החיסון או העדרו, הינה אבחנה לא רלבנטית לצורך תשלומי הקצבה ופוגעים גם בעקרון השוויון בין הילדים.
בג"ץ 7245/10 עדאלה ואח' נ. שר הרווחה ואח'
