בית המשפט העליון פסק לראשונה: ליישוב בדווי בלתי מוכר יש זכות לנגישות מינימלית למים

 

הרכב של שלושה שופטי בית המשפט העליון קבע היום לראשונה בפסק דין עקרוני (ע"א 9535/06) כי הזכות למים היא זכות חוקתית הנגזרת מזכותו של כל אדם לקיום מינימלי בכבוד, ולפיכך גם תושבי הכפרים הבדוויים הבלתי מוכרים זכאים לנגישות מינימלית למקורות מים. פסק הדין ניתן בעקבות ערעור שהגיש מרכז עדאלה באמצעות עו"ד עאדל בדיר בשם קבוצה של תושבי שישה כפרים בדוויים בלתי מוכרים בנגב, אשר הגישו לרשויות המים בקשות לחבר את יישובם למקורות המים של ישראל אך נדחו. הרכב בג"ץ ובו השופטים אילה פרוקצ'יה, עדנה ארבל ויוסף אלון, קיבל באופן חלקי את ערעורם של שלושה מתוך ששת המערערים, ופסק כי על רשות המים לשקול מחדש את חיבור חלק מהמערערים למקורות המים. 

לראשונה קבע בג"ץ כי הזכות למים היא זכות חוקתית ונובעת מהזכות לקיום בכבוד. בפסק הדין נכתב: "נגישות למקורות מים לצורך שימוש אנושי בסיסי נופלת בגדר הזכות לקיום מינימלי בכבוד. מים הם מצרך חיוני לאדם, ובלא נגישות בסיסית למצרך זה באיכות סבירה אין האדם יכול להתקיים." השופטת פרוקצ'יה קבעה כי "המדינה אחראית להבטיח את נגישותו הבסיסית של האדם למקורות מים בישראל, גם אם התיישב על קרקע לא לו, בנה בנייה המנוגדת לדיני התכנון והבנייה, הסיג גבול של אחר ופגע בזכויותיו הקנייניות, וגם אם בכל אלה פגע בבסיסו של שלטון החוק." 

פסיקה זו של בג"ץ למעשה קובעת בפעם הראשונה כי העובדה שתושבים חיים במקום בלתי מוכר לא מאפשרת למדינה לשלול מהם זכות לנגישות למים. כמו כן בג"ץ קובע לראשונה כי הזכות לנגישות למים היא חלק מכבוד האדם ועל כן היא זכות חוקתית, המטילה חובה על המדינה לספק שירות זה. עם זאת, בית המשפט נתן משקל לעצם העובדה שהם מתגוררים בכפרים לא מוכרים, דבר שלא מאפשר חיבור שוויוני למים בדומה לכלל אזרחי ישראל. פסק הדין ניתן בעקבות ערעור של האזרחים הבדווים עבדאללה אבו מסעוד (כפר תל אלמלח), טווילע אל-גנאמי (כפר גטאמאת), אברהים אחל-אטרש (כפר אלאטרש), סלים אבו אלקיעאן (כפר אום אלחיראן), עיד סלימאן אלנבארי (כפר תל ערד) ואבראהים סבייח אלהוואשלה (כפר טלאע אלרשיד) על פסק הדין של בית הדין לענייני מים מיום 13/9/2006, שלא אישר לחבר את בתיהם לקווי המים של מקורות באזור מגוריהם. 

במסגרת פסק הדין קראה השופטת עדנה ארבל לקדם את הטיפול בהסדרת היישובים הבדוויים בנגב ולשתף את האוכלוסייה הערבית-הבדווית במציאת פתרונות: "למותר לציין כי ככל שיישום המתווה המוצע ייעשה תוך שיתוף הציבור הבדווי, גדלים הסיכויים כי יהיה בו כדי להשיג את התוצאה המיוחלת של השתלבות האזרחים הבדווים בחברה הישראלית כאזרחים שווי זכויות ושווי חובות, ויפה שעה אחת קודם."

עו"ד סאוסן זהר, מנהלת היחידה לזכויות חברתיות במרכז עדאלה, מציינת: "למרות החשיבות העקרונית של קביעת בג"ץ ובמיוחד לאור פסיקות קודמות ששללו את זכויותיהם של תושבים אלה באפן טוטאלי, לצערנו בג"ץ לא קבע כי הזכאות לזכות זו שוויונית ביחס ליתר אזרחי מדינת ישראל. במקום זאת הוא קבע כי לתושבים אלה ישנה זכות ל"נגישות מינימלית למקורות המים". בפסק הדין העניק בג"ץ משקל בלתי הוגן להיותם של הכפרים לא מוכרים וזאת אף על פי שרוב התושבים אינם פולשים לקרקעות שעליהן הם יושבים והממשלות הן האשמות באי הסדרת מעמדם."