מסקנות ועדת טירקל סביב חוקיות המצור על עזה ותקיפת משט החירות מנוגדות למשפט הבינלאומי ולמסקנות דו"ח ועדת החקירה של האו"ם

היום, 23.1.2011, פרסמה ועדת טירקל (הוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי מיום 31 מאי 2010), את החלק הראשון מדו"ח הועדה. עדאלה בדעה שהמסקנות אליהן הגיעה ועדת טירקל מתנגשות עם המשפט הבינלאומי וממצאי הועדה הבינלאומית לחקירת התקיפה הישראלית על המשט, שמונתה ע"י מועצת זכויות האדם באו"ם, שהתפרסמו בחודש ספטמבר 2010.

המסקנות העיקריות של הועדה הן:
• השליטה האפקטיבית של ישראל ברצועת עזה הסתיימה עם השלמת ההתנתקות (בשנת 2005);
• מטרת הסגר הימי על רצועת עזה היתה בעיקרה צבאית-ביטחונית והסגר הימי הוטל בצורה חוקית;
• ישראל עומדת בחובות ההומניטאריות המוטלות עליה כלפי תושבי רצועת עזה;
• הסגר הימי אינו מהווה "ענישה קולקטיבית";
• ההשתלטות על כלי השיט ותפיסתם במים בינלאומיים נעשתה בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי ההומניטארי;
• הטקטיקות והכוח שהופעלו ע"י שייטת 13 לעלות על סיפון כלי השיט וההשתלטות עליהן וכן ונגד האזרחים שהיו על סיפונן תואמים את המשפט הבינלאומי.

מסקנות ועדת טירקל ביחס למטרות הסגר הימי – דהיינו שהסגר הימי נועד לשרת בעיקר מטרות צבאיות-ביטחוניות – עומדות בסתירה אף לעמדת היועץ המשפטי לממשלה כפי שהובאה בפני בית המשפט העליון בבג"צ אלבסיוני. בפרשה זו שסבה סביב חוקיות צמצום החשמל והדלק לרצועת עזה, טען היועמ"ש כי ההגבלות על רצועת עזה מוצדקות בהיותן סנקציות כלכליות הננקטות נגד ישות עוינת, כחלק מ"לוחמה כלכלית" נגד שלטון החמאס. ראו בג"צ 9137/07 ג'אבר אחמד אלבסיוני נ' ראש הממשלה, החלטה מיום 30.1.2008.

הפגם העיקרי והמשחית בועדת טירקל הוא שהועדה אינה עצמאית, חסרת פניות ושקופה. חברי הועדה מונו ע"י הממשלה לאחר שנבחרו בקפידה ע"י ראש הממשלה. בנוסף, לפחות שניים מחברי הועדה הביעו לפני מינוי הועדה את עמדותיהם ביחס לאירועי המשט שמעידות על עמדתם הפוליטית הפרו-ישראלית והמעלות שאלות רבות בדבר היעדר משוא הפנים כלפי התקיפה של הצבא הישראלי על משט החירות.

בנוסף, מנדט הועדה וסמכויותיה הוגבלו בצורה קיצונית. לפי החוק הישראלי, ועדות חקירה ממלכתיות נהנות מסמכויות החקירה הרחבות ביותר. עם זאת, גם ועדות חקירה ממלכתיות אין להן את סמכויות החקירה המוקנות למשטרה או לרשויות התביעה. הסמכויות שהוקנו לועדת טירקל הן פחות מהסמכויות המוקנות לועדות חקירה ממלכתיות. כך למשל, על ועדת טירקל נאסר מפורשות לחקור חיילים או סוכני ביטחון ישראלים, וכתוצאה מכל הסתמכה כמעט באופן בלעדי על עדויות ודו"חות של מפקדים ישראלים ומנהיגים פוליטיים. לפיכך, הועדה נעדרו הכלים או הסמכויות לפתוח בחקירה לאיסוף ראיות לגבי עצירת ותקיפת משט החירות במים בינלאומיים, שגרמה למותם של 9 אזרחים טורקים ועשרות פצועים. לועדת טירקל אין את הסמכות להעמיד לדין או לחלופין להורות על ההעמדה לדין של אף אדם. לבסוף, ממצאיה ומסקנותיה אינם מחייבים.

חברי ועדת טירקל הם: השופט (בדימ.) יעקב טירקל, יו"ר, השגריר פרופ' שבתאי רוזן, חבר עד לפטירתו ביום 21.9.10, האלוף (במיל.) עמוס חורב, השגריר ראובן מרחב, פרופ' מיגל דויטש. משקיפים זרים: לורד דייויד טרימבל (בריטניה) ותת אלוף (במיל.) קנת ווטקין Q.C. (קנדה).

יצוין, כי במהלך אירועי המשט, עדאלה, יחד עם רופאים לזכויות אדם והועד הציבורי נגד עינויים הגישו עתירה חריגה של הביאס קורפוס לבית המשפט העליון בישראל בדרישה לקבל מידע לגבי מצבם של נוסעי משט החירות. הארגונים אף פגשו וגבו עדויות מעשרות נוסעים שהיו מוחזקים במתקן הכליאה "אלה" בבאר שבע. עדאלה אף ייצג את מוחמד זידאן, יו"ר ועדת המעקב העליונה לאזרחים הערבים בישראל, השיח' ראאיד סלאח, יו"ר התנועה האסלאמית בישראל (הפלג הדרומי), הגב' לובנה מסארווה חברת התנועה לשחרור עזה לאחר מעצרם על סיפון האוניה מאווי מרמרה. עדאלה סיפק ייעוץ משפטי למספר רב של נוסעים מהמשט להחזרת ציודם האישי שחולט ע"י ישראל במהלך התקיפה, ולתשלום פיצויים ופתיחה בחקירה פלילית עבור נוסעת שכרטיס אשראי שהיה ברשותה נלקח ממנה ונעשה בו שימוש ע"י אחד החיילים ללא רשותה. עדאלה והאגודה לזכויות האזרח בישראל מייצגים את חברת הכנסת חנין זועבי בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון נגד החלטת הכנסת לשלול את זכויותיה הפרלמנטאריות בשל השתתפותה במשט. הדיון בעתירה זו קבוע ליום 28.3.2011.