בית המשפט העליון מתעקש להפנות אישומים קולקטיביים נגד ח"כ ברכה
בית המשפט העליון התעקש ביום ד' על הפניית ארבעה אישומים בתוך תיק אישום אחד נגד חבר הכנסת מוחמד ברכה, יו"ר חד"ש, על רקע השתתפותו בארבע הפגנות שונות, בבלעין, נצרת ותל אביב, בטענה שהוא "הפריע" ו-"תקף" חיילי כיבוש ושוטרים. העליון אימץ עמדה זו על אף התנגדותם של עורכי הדין של ארגון עדאלה חסן ג'בארין ואורנה כהן שהדגישו כי האישומים שונים זה מזה וכי מטרת איחודם במסגרת כתב אישום אחד היא יצירת רושם מוטעה אצל בית המשפט, דבר שפוגע בזכויותיו של ח"כ ברכה.
בית המשפט דן ביום ד' בעתירה שהגיש ארגון עדאלה שמייצג את ח"כ ברכה, נגד עמדתו של בית משפט השלום בחיפה לאחד ארבעה אישומים שונים בכתב אישום אחד. האישומים קשורים להשתתפותו של ח"כ ברכה בהפגנות בכפר בלעין ובערים נצרת ותל אביב נגד הכיבוש ונגד מלחמת עזה ולבנון.
ארבעת האישומים
האישום הראשון קשור להשתתפותו של ח"כ ברכה בהפגנה בכפר בלעין נגד גדר ההפרדה הגזענית בחודש מאי 2005, שם נפצע ברגלו כתוצאה של פגיעת רימון הלם. הפרקליטות טוענת כי ברכה אחז בצווארו של אחד מחיילי הכיבוש במטרה להביא לשחרורו של צעיר פלסטיני שנעצר על ידי חיילי הכיבוש.
האישום השני קשור לטענה כי בסוף חודש יולי 2006, ח"כ ברכה "תקף" אחד מפעילי הימין בהפגנה נגד מלחמת לבנון. פעיל הימין הזה נסה לתקוף את פעיל השלום אורי אבנרי, בן 80, וחברת הלשכה הפוליטית של המפלגה הקומוניסטית, תמר גוז'נסקי, ואז התערב ברכה והרחיק אותו.
האישום השלישי קשור להפגנה נגד מלחמת לבנון באוגוסט 2006, שם ברכה התנגד לתקיפה ברוטאלית של השוטרים על המפגינים, אף שההפגנה הייתה מאושרת. על פי האישום הזה, ברכה פגע בקצין משטרה כשהוא "סטר לו באצבעו"!!
יצוין כי בהפגנה זו נעצר בנו של ברכה, סעיד, כשהיה בן 16, והוא הותקף בברוטאליות על ידי 7 שוטרי יס"ם. ברכה לא ידע על מעצר בנו בעת שהתנגד למתקפת המשטרה.
האישום הרביעי קשור לאירוע בחודש יולי 2007 כאשר הפגינו הוריהם של חללי אוקטובר 2000, מול מלון קראון-פלזה בנצרת, אליו הגיע שר הביטחון אהוד ברק כדי לפגוש את תומכיו הערבים אחרי בחירתו כיו"ר מפלגת העבודה. הפרקליטות מאשימה את ח"כ ברכה כי הוא "העליב את מפקד משטרת נצרת , אז, חליוה", בעקבות מעצרו של מזכיר חד"ש איימן עודה בזמן ההפגנה.
עמדת עדאלה
בדיון הראשון בבית משפט השלום שנערך במרס 2010, התנגדו עורכי הדין של עדאלה חסן ג'בארין ואורנה כהן לאיחוד ארבעת התיקים והדגישו כי הליך זה של איחוד ארבעה תיקים בכתב אישום אחד הוא הליך בלתי חוקי שאינו בסמכותה של הפרקליטות, והוא פוגע בהגנה המשפטית על ח"כ ברכה ובזכותו להליך משפטי הוגן. היות וארבעת האישומים המופנים נגד ברכה שונים זה מזה והם קשורים לארבעה אירועים שאין קשר ביניהם. כתב האישום מעלה חשד כי הפרקליטות פועלת בכוונה לפגוע במעמדו של ח"כ ברכה ולהשפיע על בית המשפט באופן לא צודק. יצוין כי הפרקליטות לא הצליחה לספק כל נימוק רציני לאיחוד האישומים בכתב אישום אחד.
בית משפט השלום דחה את בקשת הסנגוריה להפריד את האישומים לארבעה כתבי אישום, ואז עתרו עו"ד ג'בארין ועו"ד כהן לבית המשפט העליון. הם הדגישו כי אישומים אלה קשורים לפעילות פוליטית, וכי אין כל בסיס חוקי או משפטי לאיחודם היות והם קשורים למקרים שונים.
עו"ד ג'בארין הציג דוגמאות והחלטות קודמות דומות של בית המשפט, בנוסף למשפטים שנערכו לפוליטיקאים שהאישומים נגדם לא אוחדו. עו"ד ג'בארין הדגיש כי זהו ההיגיון שיש להתבסס עליו באישומים המופנים נגד ברכה.
אם יופרדו, אישומים ייפסלו
בעת הדיון היה ברור כי הרכב בית המשפט העליון, שכלל את הנשיאה דורית ביניש השופטת עדנה ארבל והשופט אדמונד לוי, מאמץ את עמדת הפרקליטות, שארבל וביניש עמדו בראשה בעבר. יתרה מזאת, שלושת השופטים הציגו דוגמאות של פשעים פליליים חמורים ביותר, כתגובה אומללה לדוגמאות והחומרים הפוליטיים שהציגו ג'בארין וכהן.
בשלב מסוים, הודתה השופטת ארבל כי במקרה של הפרדת האישומים לארבעה כתבי אישום, שניים מהם ייפסלו בשל חולשת הטיעונים בהם, אבל למרות זאת היא התעקשה על עמדתה ועל עמדתם של שני חבריה.
בית המשפט קיבל את גישתם של עורכי הדין ג'בארין וכהן כי נשמרת זכותו של ח"כ ברכה להעלות את סוגיית החסינות לפי ראייתו של היועץ המשפטי של הכנסת, היות וברכה סרב לפנות לועדת הכנסת הנוכחית בבקשה לקבל חסינות בגלל אווירת הגזענות והשנאה הפוליטית ששולטת בכנסת כיום.
השופטים קבעו כי זכותו של צוות ההגנה להציג את סוגיית החסינות על ארבעת האישומים או חלקם, תוך שמירת זכותו לעתור לעליון אם ההחלטה לא תהיה מקובלת על צוות ההגנה.
