דו"ח של עדאלה, רופאים לזכויות אדם- ישראל ואל מיזאן לזכויות אדם (עזה): מגמת החמרה בתנאי הכליאה של אסירים פוליטיים פלסטינים בישראל

עצורים ואסירים פוליטיים פלסטינים, הכלואים על ידי ישראל, כפופים לחוקי מעצר בטרם משפט, לחקירות ולתנאי כליאה חמורים בהרבה מאלה החלים על אסירים ועצורים אחרים. במתקני שירות הביטחון הכללי (השב"כ), למשל, סובלים רבים מהם מעינויים או מיחס אכזרי, לא-אנושי ומשפיל. פרטים על מצבם של עצורים ואסירים פוליטיים פלסטינים הכלואים בישראל, הרואה בהם "אסירים ביטחוניים", מובאים בעדכון שהגישו עדאלה, רופאים לזכויות אדם – ישראל ומרכז אל-מיזאן לזכויות אדם (עזה) לוועדת האו"ם למימוש זכויות היסוד של העם הפלסטיני (UN Committee on the Exercise of the Inalienable Rights of the Palestinian People). הוועדה התכנסה בווינה ב-8-7 במרס 2011, לדיון במצוקתם של האסירים הפוליטיים הפלסטינים בבתי הכלא ובבתי המעצר הישראליים.

 

בעדכון שנמסר לוועדה מובאים פרטים גם על שש החלטות שהתקבלו לאחרונה בבית המשפט העליון, שכולן יחד מציירות מגמה של הידרדרות נוספת בהגנה על זכויותיהם של עצורים ואסירים פלסטינים; פרטים על חוק חדש, המטיל מגבלות חמורות על זכותם של האסירים הפלסטינים להליך הוגן ועל "חוקי שליט", המרעים עוד את תנאי הכליאה של אסירים אלה; וקטעים מהמלצות וממסקנות של ועדות למעקב אחר אמנות זכויות אדם של האו"ם, המתייחסות לתנאי הכליאה של אסירים פלסטינים בישראל.

 

בינואר 2011 היו כלואים בישראל 5,640 אסירים פוליטיים פלסטינים, המוגדרים על ידי ישראל "אסירים ביטחוניים". 37 מהם היו נשים, 187 הוחזקו במעצר מינהלי ו-213 אסירים פוליטיים פלסטינים היו קטינים. מכיוון שהם מסווגים כ"אסירים ביטחוניים", מוטלות מגבלות חמורות על תנאי הכליאה של עצירים ואסירים פלסטינים. נשללות מהם הזכויות לשיחות טלפון, לביקורים של בני זוג, לחופשות ולביקורי חברים וקרובי משפחה, פרט לקרובים מדרגה ראשונה. גישה זאת איננה חלה על האסירים היהודים המוגדרים "אסירים ביטחוניים". היחס לאסירים אלה מסתמך על מאפייניהם האישיים, ולא בהכרח על סיווגם הביטחוני בתוך הכלא.

 

ב-2010 ובתחילת 2011 קיבל בג"ץ שש החלטות, המרעות עוד יותר את תנאי הכליאה של האסירים והעצירים הפוליטיים הפלסטינים. לדוגמה, ב-7 באוקטובר 2010 אישר בג"ץ את האיסור הגורף המוטל על ביקורים של קרובי משפחה מדרגה שנייה אצל אסירים פוליטיים פלסטינים. ההחלטה התקבלה בעתירה שהגישו שלושה אסירים פלסטינים. בית המשפט מצא כי שלילת הקשר עם קרובי משפחה שאינם מדרגה ראשונה היא מדיניות מתקבלת על הדעת. בג"ץ גם אישר, בדצמבר 2009, את האיסור המוטל על ביקורי משפחות של אסירים מעזה הכלואים בישראל ואף קבע כי כליאת אסירים מהשטחים הכבושים בבתי כלא ישראליים היא חוקית.

 

העדכון כולל גם מידע על חוק חדש, מדצמבר 2010, שמרחיב את תוקפם של נוהלי מעצר מיוחדים החלים רק על עצורים החשודים בעבירות ביטחון. לפי חוק זה, רשויות אכיפת החוק יכולות לעכב הבאת "עצור ביטחוני" בפני שופט במשך עד 96 שעות אחרי המעצר (במקום 48 שעות לכל היותר לכל עצור אחר) ולהאריך את מעצרו של חשוד ביטחוני בעד 20 יום בכל פעם. על שולחן הכנסת מונחות כמה הצעות חוק נוספות, המכונות קולקטיבית "חוקי שליט", שעניינן הטלת הגבלות חמורות נוספות על אסירים פלסטינים המוחזקים בבתי כלא ישראליים. לדוגמה, הצעת חוק מניעת ביקורים מבקשת להטיל איסור גורף על ביקורים אצל אסירים השייכים לארגון המוגדר "ארגון טרור"; לפי הצעת חוק שחרור שבויים וחטופים, אם ארגון המוגדר ארגון טרור מחזיק בשבוי ישראלי ותובע שחרור של אסיר ספציפי המוחזק בבית כלא ישראלי, "אסיר כאמור יוחזק בבידוד מוחלט..."

 

העדכון הוצג גם לוועדת המשנה של הפרלמנט האירופי בנושא זכויות האדם, שהתכנסה ב-15 במרס 2011 בבריסל ודנה בשאלת האסירים הפלסטינים בבתי הכלא הישראליים, ובעיקר במצבם של הילדים הפלסטינים הכלואים בישראל.

 

לקריאת העדכון המלא, לחץ\י כאן