האו"ם: על ישראל להבטיח שוויון זכויות לאזרחיות ערביות
קבוצת העבודה העלתה בדו"ח מטעמה שלל סוגיות הנוגעות למעמדן של אזרחיות ישראל הפלסטיניות, שרבים מהן אומצו על ידי הוועדה. בין הסוגיות שנכללו בדו"ח: שוויון בפני החוק; הריסות בתים; אפליה נגד נשים בדוויות; אלימות נגד נשים; העדר נגישות הולמת להשכלה ולמערכת הבריאות; איסור על איחוד משפחות; הצורך לחזק מנגנונים לקידום נשים; והשתתפות לא-שווה של אזרחיות ישראל הפלסטיניות בחיים הפוליטיים והציבוריים בישראל. הוועדה גם הביעה מורת רוח מההחלטה שקיבלה הכנסת לאחרונה להקים ועדת חקירת פרלמנטרית לבדיקת מקורות המימון של ארגוני זכויות אדם, כולל אלה המקדמים שוויון נשים. היא קראה לישראל "להבטיח שארגוני חברה אזרחית וארגוני נשים לא-ממשלתיים לא יהיו מוגבלים בכל הנוגע להקמתם ולפעולתם, ויוכלו לפעול באופן עצמאי" (הערות סיכום 51-50). הערות הסיכום של הוועדה כללו את הדברים הבאים:
-
"הוועדה עודנה מוטרדת מכך שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (1992) של המדינה... איננו כולל הנחיה כללית בדבר שוויון בין נשים לגברים ואיסור על אפליה ישירה ועקיפה כאחת נגד נשים" (הערת סיכום 10).
- על ישראל "להגביר את מודעותן של כל הנשים, כולל נשים ערביות-ישראליות... לזכויותיהן, בין השאר באמצעות תוכניות ליידוע בדבר זכויות משפטיות וסיוע משפטי" (הערת סיכום17 ).
- "הוועדה מביעה מורת רוח משכיחותה של אלימות במשפחה ואלימות מינית נגד נשים וילדות, בעיקר נגד נשים השייכות לקהילות מיעוט"; על ישראל "להקדיש תשומת לב מיוחדת למאבק באלימות נגד נשים וילדות ולאמץ אמצעים מקיפים להתמודדות עם אלימות מסוג זה" (הערת סיכום 21-20).
- "חוק האזרחות והכניסה לישראל (2003)... עודנו משפיע השפעה שלילית על הזכות לנישואים ולחיי משפחה של אזרחיות ישראל הערביות ונשים פלסטיניות מן השטחים הכבושים"; על ישראל לשקול מחדש את המדיניות הנהוגה בה "מתוך כוונה להקל על איחוד משפחות של כל האזרחים והתושבים הקבועים" (הערת סיכום 25-24).
- להריסות בתים "השפעה חמורה על התפתחותן וקידומן של נשים פלסטיניות, כולל... נשים ערביות ישראליות [כך], ועל יכולתן ליהנות מזכויות אדם ומחירויות יסוד"; על ישראל "להימנע מפינויים בכפייה ומהריסות בתים" (הערת סיכום 29-28).
- על ישראל "לקבוע יעדים קונקרטיים ולוחות זמנים על מנת להאיץ את הגידול בייצוג נשים, כולל נשים ערביות-ישראליות, בגופים נבחרים וממונים בכל התחומים של חיי הציבור" (הערת סיכום 33).
- על ישראל "לנקוט את האמצעים הדרושים... להפחתת שיעורי הנשירה מלימודים של נערות ערביות-ישראליות ובדוויות ולהגדלת מספר הנשים הערביות-הישראליות והבדוויות במוסדות השכלה גבוהה", וכן "לבחון ולתקן ספרי לימוד, כולל במערכת החינוך הערבית... על מנת לבער מהם סטריאוטיפים מגדריים" (הערת סיכום 35).
- הוועדה "מוטרדת מהמשך קיומם של פערים בשיעורי התמותה של תינוקות ושל יולדות בין המגזר היהודי, המגזר הערבי-הישראלי והמגזר הבדווי"; על ישראל "לנקוט את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח את נגישותן של נשים לשירותי בריאות ישירים ועקיפים" (הערות סיכום 39-38).
- "הוועדה חוזרת ומביעה את מורת רוחה מכך שנשים בדוויות עודן שרויות במצב של קיפוח והדרה לשוליים, בעיקר בכל הנוגע להשכלה, תעסוקה ובריאות ונגישות לקרקע. הוועדה חוזרת ומביעה את מורת רוחה גם ממצבן של נשים בדוויות החיות בכפרים לא מוכרים, בתנאי דיור ירודים ועם נגישות מוגבלת או אי נגישות למים, חשמל ותברואה"; על ישראל "לנקוט אמצעים אפקטיביים לביעור אפליה נגד נשים בדוויות ולהגברת הכבוד לזכויות האדם שלהן" (הערות סיכום 45-44).