תושבי הכפר הבלתי מוכר אום אלחיראן, עמותת במקום ומרכז עדאלה בהתנגדות לתוכנית להקמת היישוב חירן
עמותת "במקום-מתכננים למען זכויות תכנון", מרכז עדאלה ותושבי מתחם אום-אלחיראן שבכפר הבלתי-מוכר עתיר/אום-אלחיראן, הגישו ביום 12 בינואר 2011, את התנגדותם להקמת ישוב חדש באזור יער יתיר לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז דרום. התוכנית (תוכנית מתאר 107/02/15) מבקשת להקים ישוב חדש בשם חירן, המיועד לאוכלוסייה יהודית, זאת תוך הריסת בתיהם של תושבי מתחם אום-אלחיראן, שבכפר עתיר/אום אלחיראן, אשר ממוקמים על הקרקע המיועדת למגורים.
רוב שטחו של מתחם אום אלחיראן, שמתגוררים בו כ-500 תושבים, נמצא בגבולות תוכנית הישוב החדש, וחלק גדול מבתי המתחם מצויים בשטח המיועד לבנייה למגורים ובחלקם האחר נמצאים בשטחים המיועדים כשטחים ציבוריים ויער מוצע. למרות זאת, נטען בהתנגדות, התוכנית משאירה את אופציית הריסת בתי התושבים ומעברם מאזור מושבם במשך 55 השנים החולפות כפתרון יחיד לדיור תושבי מתחם אום אלחיראן, תוך כדי פגיעה בזכויות יסוד של המתנגדים לקניין, לכבוד ולשוויון. בנוסף, עורכי התוכנית ומוסדות התכנון לא בדקו חלופות, כגון הכרה במתחם ומתן מענה תכנוני להסדרת מעמדו, אשר ימנעו את הפגיעה בזכויות היסוד של תושביו.
לדברי סזאר יהודקין, מתכנן ערים בעמותת במקום -- מתכננים למען זכויות תכנון, "התוכנית מתעלמת לחלוטין מהמצב הקיים בשטח ומזכויותיהם של התושבים הבדווים והיא מגשימה, הלכה למעשה, מדיניות של ריכוז האוכלוסייה הבדווית ביישובים מועטים. כמו כן, התוכנית מהווה נדבך נוסף במדיניות ההפליה של האוכלוסייה הבדווית בנגב בכל הנוגע להקצאת משאבים לצרכי מגורים והתיישבות".
עוד נכתב בהתנגדות, כי לאחר הליך תכנוני שנמשך למעלה משבע שנים, החליטה הוולנת"ע בתאריך 20/07/2010 להכיר בכפר עתיר/אום אלחיראן במקום מושבו של המתחם הצפוני יותר, עתיר, ולקבל את ההצעה כי האוכלוסייה שמתגוררת במתחם אום אלחיראן תעבור למתחם עתיר לאחר תכנונו והסדרתו. עם זאת, בתאריך 15/11/2010 קיימה הולנת"ע דיון חוזר בהחלטתה, זאת לאחר התערבותו של נציג משרד ראש הממשלה, שבסיומו החליטה לבטל את הפתרון המוצע עבור הכפר עתיר/אום אלחיראן. זאת ללא שמיעת עמדת תושבי המתחם ובניגוד לכללי המינהל התקין.
עו"ד סוהאד בשארה ממרכז עדאלה אומרת כי "כל העובדות המוצגות בהתנגדות מביאות למסקנה החד-משמעית, כי התוכנית מתבססת על העדפת האינטרסים של האוכלוסייה היהודית על פני האוכלוסייה הבדווית המתגוררת במקום יותר מ-55 שנים ומהווה פגיעה חמורה בזכות החוקתית לשוויון. התוצאה המעשית של פינוי אוכלוסיית אזרחים מסוימת על מנת לאכלס אוכלוסיית אזרחים אחרת היא קשה ביותר ומהווה מדיניות הפרדה על רקע לאום ו/או דת אשר מזכירה משטרים אפלים".
