עתירה לבג"ץ: לא לשלול את זכויותיה הפרלמנטאריות של ח"כ חנין זועבי

ארגון עדאלה, האגודה לזכויות האזרח וחברת הכנסת זועבי עתרו הבוקר לבג"ץ נגד ההחלטה על שלילת זכויות פרלמנטאריות מח"כ זועבי בגין השתתפותה במשט לעזה במאי האחרון: "תכליתה של החסינות היא הגנה על פעילות פוליטית של ח"כים, ובפרט – על נציגי המיעוט".

זהעותרים טוענים באמצעות עו"ד חסן ג'בארין מארגון עדאלה כי הכנסת חרגה מסמכותה ופעלה בניגוד לחוק החסינות אשר אוסר על פגיעה בחסינותו ו/או בזכויותיו של חבר כנסת בגין פעילות פוליטית. הכנסת שלא שקלה כלל ועיקר את תחולתה של החסינות העניינית על השתתפותה במשט של חה"כ חנין זועבי, יצאה מנקודת הנחה משפטית מוטעית כי החסינות העניינית אינה מגנה על פעילותו של חבר הכנסת מפני הכנסת עצמה אלא היא חלה ומגינה על הפעילות הפוליטית אך ורק מפני התערבות הרשות המבצעת.

העותרים טוענים עוד, כי שלילת זכויותיה של זועבי יוצרת תקדים מסוכן, המאפשר לנציגי הרוב בכנסת "להעניש" ח"כים המייצגים את המיעוט, בניגוד לתכלית העיקרית של החסינות - הגנה על חופש הפעולה הפוליטי של כלל נציגי הפרלמנט, באופן שווה. התקדים הזה עלול לקעקע את הזכות לחופש ביטוי פוליטי והזכות לשוויון של נציגי המיעוט, והמיעוט הלאומי בפרט.

תחילתו של המהלך לשלילת הזכויות מזועבי היתה בפנייה של חה"כ מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי) לועדת הכנסת, בדרישה לשלול את זכויותיהם של שישה ח"כים ערבים, בהם זועבי, בעקבות נסיעתה של משלחת מטעם ועדת המעקב העליונה אל לוב באפריל האחרון. בין הנימוקים שמנה בן-ארי לשלילת הזכויות, היו ההאשמות כי אותם ח"כים הם "בוגדים" ו"גיס חמישי". סופו של המהלך היה בשלילת זכויותיה של זועבי עד לסוף כהונת הכנסת הנוכחית, בגין השתתפותה במשט לעזה. הזכויות שנשללו הן חסינות פרמנטארית מיציאתה של חה"כ זועבי מהארץ ומכניסתה לכל מקום בארץ; שלילת דרכונה הדיפלומטי ושלילת זכויותיה להחזר הוצאות משפטיות. מליאת הכנסת אישרה את החלטת הועדה ביום 13.7.2010.

העותרים מתארים את אוירת ההשתלחות וההסתה נגד זועבי בכנסת בעקבות השתתפותה במשט, שהכשירה את הקרקע לשלילת זכויותיה: קריאות מצד ח"כים כגון: "טרוריסטית", "בוגדת", "אין לך מקום במדינה ובכנסת", ואף ניסיון של ח"כ אנסטסיה מיכאלי לתקוף את זועבי פיזית, במהלך נאומה של זועבי במליאה. אף האיחוד הבינלאומי של הפרלמנטרים (IPU) מחה על התנהלות המנוגדת לכללים הבינלאומיים בדבר ההגנה על חופש הפעולה הפוליטי והייצוג של חברי פרלמנט, וקרא לביטול ההחלטה בדבר שלילת זכויותיה של זועבי.

העותרים טוענים כי לשלילה אין ביסוס משפטי ראוי: ועדת הכנסת נשענה על החלטתו של השופט ברק לפני 25 שנים, שהתנגדו לה אז השופטים שמגר ובן פורת (בפס"ד ח"כ מיעארי) ולפיה החסינות של חבר הכנסת אינה מגינה עליו מפני הכנסת עצמה אלא מפני התערבות הרשות המבצעת. אולם וכטענתו של עו"ד ג'בארין בעתירה זו, הכנסת התעלמה משני פסקי דין מאוחרים של השופט ברק עצמו שבהם הוא מבהיר את עמדתו וקובע כי, החסינות חלה על כל פעולה והיא נועדה דווקא להגן על המיעוט מפני הרוב להוציא עניינים פנימיים של הכנסת הקובעים את סדרי עבודתה כגון הפרה לכללי האתיקה של הכנסת. ולכל הדעות, כטענת העותרים, עניין ההשתתפות במשט אינו נופל בסדרי עבודתה הפנימי של הכנסת. אף יו"ר הכנסת ח"כ רובי רבלין ציין בפני הועדה כי אסור להם להעניש ח"כ זועבי בגין השתתפותה במשט ולשלול את זכויותיה. ריבלין הוסיף כי ניתן לשלול זכויות רק במקרים של הפרת כללי האתיקה של הכנסת או התקנון, שאינם רלוונטיים לעניין זה.

העותרים מתריעים כי הרוב בכנסת שביקש להעניש את זועבי אך ורק בגלל עמדותיה ופעילותיה הפוליטיות, אינו רק מסכן את מעמדם הפרלמנטארי של נציגי המיעוט בכנסת, ובמקרה זה, המיעוט הערבי, אלא הוא מגביר ומכשיר את ההסתה הגזענית נגדם ונגד האוכלוסייה שהם מייצגים. תכליתה של החסינות העניינית, שלא נשקלה כלל ועיקר על-ידי המשיבה, היא למנוע במיוחד מצבים כאלה.

העתירה