עדאלה קורא לכנסת למנוע אישורה של הוראת השעה הפוגעת בזכויותיהם החוקתיות של חשודים בעבירות ביטחון

במכתב ליו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת, ח"כ דוד רותם, דרש מרכז עדאלה למנוע את קידומה של הצעה לתיקון חוק סדר הדין הפלילי, הפוגעת בזכויותיהם החוקתיות של חשודים בעבירות ביטחוניות. הוועדה בראשותו של רותם דנה בהצעת החוק ביום שני, 25 באוקטובר 2010. ההצעה – הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חשוד בעברות ביטחון) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ע-2010 –מבקשת להאריך את תוקפם של הסדרים מיוחדים, החלים אך ורק על הליכי המעצר של חשודים בעבירות ביטחון וכן לעגן הסדרים חדשים ביחס לחשודים אלה. 

המתכונת החדשה של הצעת החוק מאפשרת למנוע הבאתו של עציר החשוד בעבירות ביטחוניות עד לטווח של 96 שעות (במקום 24 שעות בנוגע לעצירים אחרים); להאריך את מעצרו עד 72 שעות ללא מעורבות שיפוטית; להאריך את מעצרו של חשוד בעבירות ביטחון עד ל-20 יום (לעומת 15 יום במקרה של חשודים בעבירות אחרות); לקיים דיונים בהארכת המעצר בהעדרו של החשוד במקרים מסוימים ועוד.

עמדת ארגון עדאלה הנה כי הצעת החוק, על כל ההסדרים הקבועים בה, אינה חוקתית בעליל. ההסדרים המוצעים פוגעים מעל לנדרש בזכויותיהם החוקתיות של החשודים – הזכות לחירות, הזכות לכבוד, הזכות להליך הוגן, הזכות לשוויון בפני החוק והזכות לשלמות הגוף. בנוסף הצעת החוק סותרת את החלטת בית המשפט ובכך היא פוגעת בעקרון שלטון החוק.

עורכת הדין עביר בכר מעדאלה, שכתבה את נייר העמדה, ציינה כי הוראות החוק המוצע כמכלול נועדו לקיים הליכי מעצר בחלל משפטי ריק כאשר עיניו של בית המשפט מורחקות מההליך ומנותקות ממנו. ביקורת שיופטית בהליך המעצר הנה חלק בלתי נפרד מההליך עצמו ולא ניתן לשלול אותה קל וחומר כאשר הבטענה הנה שמירה על רציפות החקירה. מניעת נוכחותו של העצור בדיוני הארכת המעצר, בצירוף מניעת המפגש עם סניגוריו, יכולות לסכל קיומה של ביקורת שיפוטית אפקטיבית על מעצרו. "אין להשלים עם כל אפשרות המעניקה היתר לקיומו של הליך הנוגע למעצר בעניינו של חשוד בהעדרו, עקב הפגיעה הבלתי חוקית בזכותו של החשוד להליך הוגן ולחירות", נאמר במכתב.

עצור החשוד בעבירות ביטחון זכאי לכלל ההגנות החוקתיות החלות על חשודים בתור שכאלה והצעת החוק מכרסמת באופן מהותי מההגנות שניתנות לו על פי הדין הפלילי. מכאן, נאמר בפניה כי , "הוראת השעה חוטאת למטרותיו של המשפט הפלילי וסוללת את הדרך ליצירת שתי שיטות של משפט פלילי המושתתות על עקרונות פסולים, הפרדה חמורה ואפליה קשה בעיקר כלפי הפלסטינים".

יצוין, כי עצורים החשודים בעברות בטחון נתונים בדרך כלל לחקירות ממושכות ונוקשות, נמנע מהם מפגש עם עורכי דינם לתקופות ארוכות (עד 21 ימים), חקירותיהם אינן מתועדות, דיונים בהארכת מעצרם מתקיימים מאחורי דלתיים סגורות ומעצרם מוארך בעודם מבודדים מכל אדם, מלבד חוקריהם. בתנאים אלה, גובר החשש מפני שימוש בשיטות חקירה פסולות, ובכללן עינויים, ולנקיטת אמצעים לשבירת רוחם של העצירים. לפי זה, הצורך בביקורת שיפוטית גובר ונוכחותו של החשוד מתחייבת לאור החשש הגדול לפגיעה בגופו ובנפשו.

יצויין, כי הוראת השעה נחקקה במקור בשנת 2006 ותוקפה עומד לפוג בקרוב. ארגון עדאלה יחד עם ארגון הועד הציבורי נגד עינויים והאגודה לזכויות האזרח בישראל הגישו בזמנו עתירה כנגד הוראת השעה הקודמת משנת 2006 אולם משכו אותה בצעד מחאתי עקב כוונת השופטים לעיין בחומר חסוי במהלך הדיונים. ביום 12.02.10 קיבל בית המשפט העליון את עתירתה של הסניגוריה הציבורית בישראל וביטל בית המשפט העליון את סעיף 5 להוראת השעה שאפשר קיום דיוני מעצר של חשודים ללא נוכחותם (בש"פ 8823/07 פלוני נ' מדינת ישראל). הצעת החוק החדשה המונחת כיום להכנה בקריאה שנייה ושלישית בועדת חוקה חוק ומשפט נועדה כביכול לעגן הסדרים חדשים בעקבות פסק הדין שניתן. למרות העובדה, כי שופטי בית המשפט העליון ברובם קבעו, כי אין לקיים דיונים בהעדר נוכחותו של העצור, הצעת החוק מנסה בשנית לאפשר העדר נוכחות, אם כי בעילות מצומצמות יותר.

המכתב