עדאלה: הגברת השימוש בקריטריון השירות הצבאי כתנאי להענקת הטבות בהשכלה הגבוהה היא פן נוסף של הדרת האזרחים הערבים
במכתב שנשלח לראש הממשלה, בנימין נתניהו, וכן לשר החינוך, לשר האוצר, לשר התמ"ת וליועץ המשפטי לממשלה, דרש עדאלה להפסיק את האפליה נגד הסטודנטים הערבים. האפליה היא תוצאה של חוקים ותקנות הנותנים עדיפות לחיילים המשוחררים והמעניקים להם הטבות מרחיקות לכת בתחום ההשכלה הגבוהה ובתחום התעסוקה.
הטבות אלו הופכות את השירות הצבאי לכלי יעיל המשמש במסכת האפליה של המיעוט הערבי בישראל. מכיוון שמיעוט זה פטור מחובת השירות הצבאי, כל הטבה הניתנת על סמך שירות צבאי או שירות לאומי מדירה את האזרחים הערבים וחוסמת בפניהם את האפשרות ליהנות ממנה. בתחום ההשכלה הגבוהה, העדפה זו תיצור אפקט שלילי ותגביה את המכשולים העומדים בדרכם של הערבים להצטרפות למערכת זו. כך גם בתחום התעסוקה.
את המכתב חיברה עו"ד סאוסן זהר מעדאלה, בעקבות תיקון לחוק חיילים משוחררים שלפיו ייהנה כל סטודנט המתגורר באזור עדיפות לאומית בנגב, בגליל ובהתנחלויות, שביצע שירות צבאי ו/או שירות לאומי, ממגוון העדפות ובהן מימון מלא של שנת לימודים אחת במסגרת לימודי התואר הראשון. הטבה זו מתווספת לכלל ההטבות בתחום ההשכלה הגבוהה שמהן נהנים חיילים משוחררים, לרבות שנת לימוד חינם במכינה לכלל הסטודנטים – ולא רק לסטודנטים מאזורי עדיפות לאומית. החוק גם קובע שמוסדות השכלה גבוהה, בתי ספר להכשרה מקצועית או מכינות קדם אקדמיות רשאים להעדיף חיילים משוחררים במגורים במעונות ואף להעניק להם הטבות כלכליות אחרות.
להעדפות אלו יש לצרף את השימוש העקיף שנעשה בשירות הצבאי לצורך קבלת סטודנטים לחוגים שונים במוסדות להשכלה גבוהה. למשל, הקבלה לחוגים שונים במוסדות להשכלה גבוהה מותנית בגיל מינימום. למרבית החוגים שבהם נלמדים מקצועות פארה-רפואיים מתקבלים רק מועמדים בגיל 20 או 21, אבל תנאי זה אינו חל על מועמדים המשתייכים לעתודה האקדמית. לאחרונה אף הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שזכתה לתמיכה מהממשלה, שלפיה תוענק עדיפות ליוצאי צבא בקבלה למשרות בשירות המדינה, המעסיק בעיקר אקדמאים. אם הצעה זו תתקבל, היא תגדיל את הפערים הקיימים בין האזרחים היהודים לאזרחים הערבים המועסקים בשירות המדינה. בשנת 2008 הועסקו 58,180 עובדים ועובדות בשירות הציבורי. רק 6.7% מהם היו ערבים/יות.
במכתבו הודגש כי קריטריון השירות הצבאי אינו רלוונטי להענקת ההטבות הללו. את ההטבות יש להעניק בהתחשב במצבם של כלל הסטודנטים הזקוקים לסיוע, לרבות הסטודנטים הערבים. בחינת ההטבות מזווית זאת היתה מעלה, שדווקא הסטודנטים הערבים משתייכים לקבוצת האוכלוסייה הזקוקה יותר מכל לסיוע ממשלתי בתחום ההשכלה הגבוהה.
מתן הטבות נוספות ליוצאי צבא יוביל להגדלת הפערים הקיימים בין אזרחים יהודים לערבים בכל הנוגע לנגישות להשכלה גבוהה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2008, באותה שנה 9.6% מהסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה היו ערבים, בעוד ששיעורם בכלל האוכלוסייה במדינה הוא כ-20%.
במכתב דרש עדאלה למגר את האפליה נגד האוכלוסייה הערבית, לרבות בתחום ההשכלה הגבוהה והתעסוקה; להימנע מתמיכה בחקיקה המציבה את השירות הצבאי או השירות הלאומי כתנאי לקבלת הטבות חברתיות-כלכליות המובילות להגדלת הפערים החברתיים-הכלכליים בין יהודים לערבים; להרחיב את תחולת הסיוע בתחומים שפורטו לעיל גם לאוכלוסייה הערבית; להימנע מהעלאת שכר הלימוד במערכת ההשכלה הגבוהה לכל סכום העלול להגדיל את הפערים החברתיים; לפעול למתן הטבות חברתיות-כלכליות על בסיס מצבו החברתי-הכלכלי של הפרט.
ההעדפות שהחוק מעניק לחיילים משוחררים הן בגדר הפרה של זכותם החוקתית של האזרחים הערבים לשוויון על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הן מנוגדות גם להוראות חוק זכויות הסטודנט, המחייב שוויון בין כל אזרחי ישראל בנגישות להשכלה גבוהה. עוד בשנת 2006, בעקבות עתירה שהגיש עדאלה לבית המשפט המחוזי בחיפה, שעניינה השימוש שעושה אוניברסיטת חיפה בשירות הצבאי לצורך הקבלה למעונות, קבע בית המשפט כי שימוש בשירות הצבאי לצורך חלוקת הטבות לסטודנטים הוא אפליה לרעה נגד הסטודנטים הערבים על רקע לאום. בית המשפט הוסיף וקבע כי אין קשר רציונלי בין השירות הצבאי לבין הקצאת המעונות לסטודנטים, במיוחד מכיוון שהתכלית העומדת מאחורי הקצאת המעונות היא תכלית כלכלית-חברתית.
אין ספק, כי הגברת השימוש בשירות הצבאי לצורך הענקת סיוע כלכלי היא תוצר מובהק של חיזוק התפישה הפוליטית, שלפיה אזרחות שווה נמדדת לפי נאמנותו של האזרח למדינה. לפי תפישה זאת, שבה דוגלת בין השאר מפלגת "ישראל ביתנו", מדד ה"נאמנות" מחושב, בין היתר, על סמך שירותו הצבאי של האזרח. אפליה בין אזרחים על רקע לאום, הנוצרת על סמך תפישות פוליטיות, פסולה מכל וכל ויש לפעול למיגורה.