עדאלה והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי דורשים לבטל תוכנית המתאר להקמת העיר החרדית חריש

המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי וארגון עדאלה הגישו ביום שני, 12 ביולי 2010, התנגדות לתכנית מתאר חריש ח/1 לוועדה מיוחדת לתכנון ולבניה חריש. התכנית הינה שלב ראשון במימוש חזון העיר החרדית חריש עבור 150,000 תושבים. עדאלה והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ביקשו שלא לאשר את התוכנית ולבטל את הפקדתה.

התוכנית המוצעת ממוקמת באזור ואדי עארה המיושב בעיקרו על ידי אוכלוסייה ערבית. גבול התכנית נמצא בעיקרו בתחום השיפוט של המועצה המקומית קציר-חריש (כ- 3,000 דונם), וגוזר בחלקו מתחום שיפוט מועצה אזורית מנשה (כ-628- דונם שחלקם הגדול שייך לתחום הישובים: מצר, ברקאי ואום אל-קוטוף). התוכנית הנה חלק מתוכנית כללית רחבה יותר של חריש אשר תכלול כ- 21,000 דונם ותשכן כ- 150,000 תושבים חרדים.
היישובים הערביים הגובלים בתחום התוכנית, אום אל-קוטוף, דאר אל-חנון, ברטעה, כפר קרע, מייסר וערערה מונים כ- 41,638 תושבים. כלל היישובים הנ"ל נמצאים באשכול סוציו-אקונומי נמוך.
מתכננות הערים ענאיה בנא והנא חמדאן ועו"ד סוהאד בשארה הדגישו בהתנגדות, כי   אישור התוכנית וביצועה תוך כדי ראייה להקמת עיר בקיבולת של 150,000 תושבים, כאמור, תגרום להעמסת יתר על המשאבים הטבעיים והסביבתיים באזור המיועד, ותפגע אנושות בהתפתחות הטבעית העתידית של היישובים הקיימים.

התוכנית הנדונה, כפי שעולה ממסמכיה ומתשריטיה, ובין היתר מתשריט "חריש – תכנית כללית", תמנע כל אפשרות עתידית להרחבת תחומי הפיתוח של היישובים הערביים הסובבים הנ"ל ותגרום, הלכה למעשה, להקפאתם במצב הקיים. כך למשל, תהפוך אום אל-קוטוף לאי בתוך היישוב חריש. כמו כן,  גבולות היישוב על פי התוכנית הכללית גובלות בבנייה הקיימת כיום ביישובים כפר קרע, מייסר, ברטעה וערערה.
"התוכנית הינה מאולצת, נובעת ממניעים לא אובייקטיביים, והופקדה ללא חקירה עובדתית ממצה וללא בדיקה תכנונית-מקצועית ועניינית בשטח. התוכנית גם פוגעת בעקרונות השוויון והצדק החלוקתי אשר הותוו על ידי בית המשפט העליון", נטען בהתנגדות.

עוד הדגישו המתנגדים, כי התוכנית משקפת מדיניות ופרקטיקה תכנונית מפלה כנגד האוכלוסייה הערבית באזור ואדי עארה, כאשר מוסדות התכנון מאפשרים הקמת יישוב יהודי חרדי ובמקביל מסרבים הם להכיר ולתכנן את היישוב הערבי דאר אל-חנון, כפר בלתי מוכר, שקיים במיקומו הנוכחי, באזור ואדי עארה בתחום השיפוט של המועצה האזורית מנשה, עוד לפני הקמתה של מדינת ישראל. תושבי דאר אלחנון פועלים מזה יותר מעשרים שנה למען ההכרה ביישוב, אך מאמציהם נתקלו בסירובה של המדינה, שנאחזת בטענה, כי המצב התכנוני אינו מאפשר מגורים בשטח דאר אלחנון.

"האפליה משתקפת גם בהעדפת הקצאת קרקעות ייחודית לאוכלוסייה חרדית יהודית על חשבון צורכי האוכלוסייה הערבית המתגוררת באזור", הדגישו המתנגדים.

ההתנגדות