למרות מעמדה הרשמי של השפה הערבית בישראל, מוסדות המדינה עושים בה שימוש שולי ביותר

למרות מעמדה של הערבית כשפה רשמית במדינת ישראל, השימוש בשפה הערבית בבתי המשפט ובמוסדות המדינה השונים נותר שולי. הסטטוס של הערבית כשפה רשמית בישראל, יחד עם השפה העברית, בא מכוח סעיף 82 לדבר המלך במועצתו, 1922, אשר הפך לחלק מספר החוקים של מדינת ישראל. מעמדה של השפה האנגלית כשפה רשמית הושמט.

עם זאת, לדוברי הערבית בישראל יש רק הזדמנויות מעטות לעשות שימוש בשפתם בספירה הציבורית לאחר סיום לימודיהם בבית הספר. מעמדה של השפה הערבית נחות בהשוואה לשפה העברית, כתוצאה ממדיניות ממשלתית ארוכת שנים. הנחיתות באה לביטוי במשאבים שמקצה המדינה לקידום השפה הערבית ודובריה. השימוש המינימלי בשפה הערבית בספירה הציבורית ובמוסדות ציבור שונים עומד בניגוד למעמדה הרשמי. בתקופה האחרונה פנה מרכז עדאלה בסדרת פניות לבתי המשפט ולרשויות המדינה, בדרישה שישתמשו גם בשפה הערבית. את הפניות כתבה עורכת הדין סאוסן זהר מעדאלה.

באתר האינטרנט של בג"ץ מפורסמות למעלה מ-200 החלטות עקרוניות של בג"ץ, אשר תורגמו לאנגלית מעברית. למרות העובדה שלרוב ההחלטות האלו יש השפעה מכרעת על חייהם של הפלסטינים בשטחים הכבושים והפלסטינים אזרחי ישראל, אף לא אחת מהן לא תורגמה לערבית. באפריל 2010 פנה מרכז עדאלה למנהל בתי המשפט במשרד המשפטים, בדרישה שהחלטות בג"ץ המשפיעות על הפלסטינים בשטחים ועל הפלסטינים אזרחי ישראל והקשורות אליהם באופן ישיר, יתורגמו ויפורסמו בערבית באתר של בג"ץ. המצב שבו החלטות מסוג זה אינן מתורגמות לערבית ואינן מפורסמת בשפה זאת מונע את הנגישות של הציבור הערבי למערכת המשפט, טוען מרכז עדאלה. במאי 2010 השיב מנהל בתי המשפט כי מגבלות תקציביות הופכות את תרגום ההחלטות לערבית לנושא מסובך, אבל הסוגיה נמצאת בבירור.
מכתב |תגובת מנהל בתי המשפט

מרכז עדאלה קיבל פניות מכמה בדווים פלסטינים אזרחי ישראל, שהתלוננו כי מינהל האוכלוסין במשרד הפנים מסרב לקבל מסמכים בשפה הערבית מבית הדין השרעי (בין הדין המוסלמי). משרד הפנים מורה לאזרחים להציג תרגומים נוטריוניים של המסמכים המקוריים מערבית לעברית – דבר שכרוך בעליות כספיות גבוהות. מדיניות זאת עומדת בסתירה לתקנה של פרקליטות המדינה, הגורסת שיש לקבל מסמכים רשמיים בשפתם המקורית – במיוחד כאשר מדובר בשפה הערבית. מרכז עדאלה פנה למשרד הפנים ביוני 2010, בדרישה שמסמכים מקוריים בערבית יתקבלו ללא הדרישה לתרגם אותם לעברית. בפנייה נטען כי דרישת משרד הפנים סותרת את החלטת בג"ץ משנת 2002, שמחזקת את מעמדה הרשמי של השפה הערבית (בג"ץ 4112/99, עדאלה ואח' נ' עיריית תל אביב-יפו ואח')
מכתב

באפריל 2010 פנה מרכז עדאלה למשרד הבריאות, בדרישה לפרסם גרסאות בשפה הערבית של הטפסים שיש למלא לצורך קבלת קצבאות נכות לבעלי הפרעות נפשיות. כיום קיימים הטפסים האלו רק בשפה העברית, דבר המונע מאזרחים ערבים שאינם קוראים עברית ואינם דוברי עברית ואשר רשאים לקבל את קצבאות הנכות האלו, מלקבל אותן. טרם התקבלה תגובת משרד הבריאות בעניין.
מכתב

באפריל 2010 פנה מרכז עדאלה למשרד החינוך, בדרישה לתרגם לערבית ולהפיץ בשפה זאת את התקנות בנוגע לזכויות וחובות של תלמידים, מורים והורים. הפנייה נשלחה בשם יושב-ראש ועד ההורים הערבי הארצי, אשר טען כי מכיוון שיש הורים שאינם קוראים עברית, המידע אינו נגיש להם. במאי 2010 השיב משרד החינוך כי המשרד יפעיל תוכנית ניסיונית שבה יתורגמו לערבית תקנות רלוונטיות להורים, בכל הקשור לטיולים, לבטיחות, למאבק באלימות בבתי הספר וכו'.
מכתב | תשובת משרד החינוך