לאחר 4 שנים של התחמקות מיישום פסק הדין: עדאלה מבקש מבג"ץ להורות לראש הממשלה לקיים את פסק הדין משנת 2006, המורה על ביטול סיווג המדינה לאזורי עדיפות לאומית
ארגון עדאלה הגיש ביום ראשון, 20 ביוני 2010, בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, שבה ביקש מבית המשפט (בעניין בג"ץ 11163/03, ועדת המעקב העליונה נגד ראש ממשלת ישראל). פסק דין זה קבע, כי החלטת הממשלה מס' 2288, אשר סיווגה את היישובים במדינה לאזורי עדיפות לאומית והקנתה ליישובים שסווגו הטבות תקציביות משמעותיות ביותר, בין היתר בתחום החינוך, הפלתה את היישובים הערביים. שכן, מקרב 553 יישובים שסווגו אזורי עדיפות לאומית רק ארבעה היו יישובים ערביים. פסק הדין ניתן בהרכב של שבעה שופטים. עורכי הדין חסן ג'בארין וסאוסן זהר מעדאלה הגישו את הבקשה בשם עדאלה ובשם ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל וועדת המעקב העליונה לענייני החינוך הערבי בישראל.
בית המשפט קבע כי החלטת הממשלה מס' 2288 בטלה בהיותה מפלה, והעניק למדינה תקופה של שנה ליישום פסק הדין. אולם בתום תקופה זו החלה המדינה לבקש מבית המשפט להאריך את התקופה שנקבעה ליישום פסק הדין. בעקבות בקשות אלו, התנהל הליך של ביזיון בית המשפט. לבסוף הורה בית המשפט על הארכת התקופה ליישום פסק הדין עד ל-1 בספטמבר 2009. בית המשפט הדגיש את חומרת אי קיום פסק הדין במועד.
אולם, למרות חלוף המועד לעיל, החליטה המדינה להאריך את תוקף החלטה זו לשנתיים וחצי נוספות, עד לתאריך 13 בינואר 2012. תוקף ההחלטה הוארך באמצעות פרק כ"ו לחוק ההסדרים 2009, אשר אושר בכנסת ב-14 ביולי 2009. פרק זה נשא את הכותרת "אזורי עדיפות לאומית" והוא נועד לכאורה להסדיר את סוגיית ההגדרה של יישובים כאזורי עדיפות לאומית ואת סיווגם כאזורי עדיפות לאומית. פרק זה קובע, בין היתר, כי החלטות הממשלה שאושרו שלא לפי חוק אזורי עדיפות לאומית, יהיו תקפות עד ל-13 בינואר 2012. החלטת הממשלה מס' 2288 נכללת בגדר החלטות הממשלה שלא התקבלו לפי חוק אזורי עדיפות לאומית, ועל כן תוקפה הוארך בחוק זה עד ל-13 בינואר 2012.
עדאלה טען בבקשה, כי ביזוי זה מהווה פגיעה חמורה בעקרון הפרדת הרשויות ושלטון החוק. כמו כן, אי קיום פסק הדין בניגוד לקביעת בג"ץ מנציח ומקבע את האפליה שבית המשפט ביקש למגר בעניין ועדת המעקב העליונה.
