בית המשפט שיחרר ממעצר את משלחת ההנהגה הערבית למשט החירות בתנאים מגבלים; צוות ההגנה בוחן את האפשרות לערער נגד ההגבלות

בית משפט השלום באשקלון החליט הבוקר 3.06.2010 לשחרר ממעצר את המנהיגים הפוליטיים הערבים – מוחמד זידאן יו"ר ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל; שייח ראאד סלאח, מנהיג התנועה האיסלאמית; ושייח חמאד אבו דעאבס, מנהיג הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית – ושל לובנה מסראווה מהתנועה לשחרור עזה, והטיל עליהם את התנאים המגבלים הבאים:

1. מעצר בית עד לתאריך 08.06.2010
2. איסור יציאה מהארץ למשך 45 ימים
3. הפקדת ערבות צד ג' בסכום 150 אלף שקלים

יצויין כי המשטרה ביקשה במהלך ישיבת בית המשפט להטיל תנאים מגבילים חמורים יותר ובין היתר איסור יציאה מהארץ למשך שישה חודשים. עורכי הדין המייצגים את ארבעת העצורים, חסן ג'בארין וארנה כהן מעדאלה, וכן עורכי הדין חוסין אבו חוסין וחאלד זבארגה ממרכז אל-מיזאן בנצרת, התנגדו לכל התנאים המגבילים וטענו לצורך לשחרר את העצורים באופן מיידי וללא כל תנאים מגבילים מאחר והליך המעצר התבצע באופן בלתי חוקי וללא כל סמכות. עורכי הדין הדגישו כי ההחלטה על המעצר ובקשת המשטרה היום לשחרור בתנאים מגבילים נובעות ממניעים פוליטיים שיסודם בלחץ בינלאומי על הממשלה.

לאחר מתן פסק הדין היום, הודיע צוות ההגנה כי הוא יבחן את האפשרות לערער כנגד ההחלטה הנ"ל בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע.

ארבעת המנהיגים נעצרו ביום שני שעבר 31.05.2010 לאחר שהצבא הישראלי תקף את משט החירות לעזה והשתלט על ספינת מרמרה שעל סיפונה היו הארבעה. ביום שלישי 01.06.2010, לאחר ישיבה ארוכה בת 9 שעות החליט בית המשפט להאריך את מעצרם לשבוע שלם.

אף על פי שלא הוגש כתב אישום כלשהו, המדינה טוענת שאפשר לייחס לעצורים עבירות רבות, כמו קשירת קשר לבצע עבירה, אחזקת נשק ושימוש בנשק. הפרקליטות הדגישה בבית המשפט, שהבקשה להאריך את מעצרם של המנהיגים הוגשה בהתאם למדיניות הישראלית, שלפיה יש לעצור ולחקור את אזרחי ישראל שהשתתפו במשט החירות.

לפי השקפתו של צוות ההגנה, הבקשה להארכת המעצר שהגישה המדינה והחלטת בית המשפט עומדות בסתירה לעקרונות הבסיסיים של המשפט הפלילי, שלפיהם אפשר להפליל בני אדם אך ורק על סמך מעשים שעשו. התביעה טענה שהחיילים הישראלים הותקפו על ידי נוסעי האונייה; עם זאת, התביעה לא המציאה ראיה כלשהי המוכיחה שמי מהארבעה השתתף בהתקפה או היה אחראי לה.

יתרה מזו, צוות ההגנה טוען שההחלטה מפלה את העצורים והיא בגדר רדיפה סלקטיבית, שנוגעת אך ורק לזהותם הלאומית. הם נעצרו לא בגלל היותם אזרחים ישראלים, אלא בגלל היותם ערבים פלסטינים אזרחי ישראל.

עורכי הדין העלו טיעונים מקדימים רבים בדרישה לשחרר את ארבעת המנהיגים. הם טענו שלבתי המשפט הישראליים אין סמכות לדון בפרשה, מכיוון שהאונייה היתה במים בינלאומיים בזמן שהותקפה על ידי חיל הים הישראלי. הפרקליטות לא הצליחה להשיב על השאלה באיזו סמכות תקף הצבא הישראלי את האונייה במים בינלאומיים.

עורכי הדין טענו גם שמעצרם של הארבעה אינו חוקי, על פניו, מכיוון שלפי החוק יש להביא עצורים לפני שופט בתוך 24 שעות מהמעצר. במקרה הנוכחי, הארבעה הוחזקו במעצר כמעט 40 שעות לפני שהובאו לבית המשפט. הפרקליטות והמשטרה טענו שיש לחשב את מספר שעות המעצר החל ברגע שבו הגיעה האונייה לנמל אשדוד. ההגנה התנגדה לטענה זאת והסבירה כי מכיוון שחירותם נשללה מהם עוד על סיפון האונייה, שם נעצרו, המעצר התחיל כבר אז. הם לא הורשו להיפגש עם עורך דין ולא הובאו לפני שופט במגבלות הזמן הקבועות בחוק.