המדינה מונעת מידע מלא על עצורים, נפגעים והרוגים מספינות המשט לעזה

בתגובה לעתירה שהגישו ארגוני זכויות האדם עדאלה, הוועד הציבורי נגד עינויים ורופאים לזכויות אדם ביום שני, 31 במאי 2010, ממשיכה המדינה במדיניות האיפול בכל הנוגע לזהותם של ההרוגים, זהותם ומצבם של הפצועים ומעמדם המשפטי, תוך זלזול בסבלם ובדאג ה העצומה של בני המשפחות המבקשים לדעת מה עלה בגורל יקיריהם.

בתגובה לעתירה שהגישה אתמול, יום שלישי 1 ביוני 2010, תירצה המדינה את אי מסירת המידע בכך שמלאכת הזיהוי טרם הושלמה. תירוץ זה אינו מספק, בלשון המעטה, מכיוון שחלף זמן רב מאז ההרג (למעלה מ-36 שעות) והגעת הגופות לישראל.

גם הטענה ביחס לפצועים, שבה נאמר כי מסירת הודעה למשפחה מחייבת זיהוי ואילו חלק מהפצועים מסרבים להזדהות, היא מגוחכת. על המדינה למסור באופן מיידי הודעה על הפצועים שכן הזדהו. אפשר היה לזרז את הטיפול בנושא, לו אפשרו לפצועים להיפגש עם עורכי דין מטעמם או עם נציגי שגרירויות. בנוסף לכך, חוסר תום הלב של המדינה בא לביטוי בסירובה למסור את מספרם המדויק של הפצועים המאושפזים בבתי החולים, מקום אשפוזם ומידע בנוגע למעמדם המשפטי.

לפי המידע שבידי העותרים (עדאלה, הוועד ורל"א), 54 פצועים עדיין לא פגשו איש מטעמם. את המידע הזה אפשר היה לספק לעותרים בקלות. הרשויות הערימו קשיים בפני עורכי הדין שרצו לפגוש את הפצועים, ולמעשה מנעו מהם להגיע לבתי החולים כדי לקיים פגישה כזאת.

המדינה מסרה רשימה חלקית בלבד של העצורים הנמצאים בכלא אילה בבאר שבע, וטרם מסרה מידע על יתר העצורים, שמקום הימצאם אינו ידוע כלל ובוודאי לא ידוע מצבם ו/או מעמדם המשפטי.

עדאלה קורא לפתוח ללא דיחוי בחקירה בינלאומית עצמאית של ההתקפה הישראלית על נוסעים אזרחים במשט לעזה, שגרמה לעשרות נפגעים – הרוגים ופצועים.