המדינה טענה כי מטרת החוק האוסר על איחוד משפחות היא ביטחונית; בג"ץ: הציגו נתונים

בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של 11 שופטים, דן ביום שני, 2 במרס 2010, בארבע עתירות שהגישו ארגוני זכויות אדם – עדאלה, האגודה לזכויות האזרח והמוקד להגנת הפרט - וכן חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון, נגד התיקון לחוק האזרחות.

החוק המוגדר כהוראת שעה, שאושר בכנסת ביולי 2003, קובע שפלסטינים המתחתנים עם אזרחי ישראל לא יקבלו מעמד בישראל. בנוסח הוראת השעה שאושרה במרס 2007, הורחב האיסור על איחוד משפחות עם אזרחי "מדינות אויב": סוריה, לבנון, עיראק ואיראן, ועם כל מי שבמקום מושבו או במקום מגוריו מתנהלת פעילות המסכנת את ביטחון המדינה או ביטחון אזרחיה, לפי חוות דעתן של זרועות הביטחון. לפני כשבוע החליטה הממשלה להוסיף את רצועת עזה לרשימת "מדינות האויב". החוק מוגדר הוראת שעה ותוקפו מוארך ברציפות מאז 2003.

בית המשפט העליון הורה למדינה להגיש, תוך 30 יום, הודעה מעדכנת בה יובאו נתונים מעודכנים שיכללו, בין היתר, מספר הבקשות שהוגשו לאיחוד משפחות, מספר הבקשות שנדחו, מספר האנשים שנכנסו לישראל בהליך של איחוד משפחות ונמצאו מעורבים בפעילות נגד ביטחון המדינה לפי טענת המדינה.

יצוין, כי ההחלטה למנוע איחוד משפחות מערבים אזרחי ישראל התקבלה לראשונה בממשלה במאי 2002. הכנסת אישרה את ההחלטה בהוראת שעה בקיץ 2003. בעקבות חקיקת הוראת השעה עתרו לבג"ץ עדאלה וארגוני זכויות אדם אחרים, וביניהם האגודה לזכויות האזרח, בדרישה לבטל את החוק. ב-2006 אישר בג"ץ את הוראת השעה, אך קבע שהחוק הוא בלתי חוקתי. מאז מאריכה הכנסת את הוראת השעה כל שנה לשנה נוספת.

עדאלה טען בעתירה, כי חוק האזרחות הוא החוק הגזעני ביותר הקיים כיום בספר החוקים הישראלי, וכי אין לו אח ורע בשום מדינה דמוקרטית בעולם. "החוק מטיל מצור חברתי על בני המיעוט הערבי בישראל: מצד אחד הם לא יכולים לקיים חיי משפחה בישראל עם בני זוג השייכים לבני עמם או אומתם, ומצד שני הם עלולים לאבד את אזרחותם אם יבחרו לקיים חיי משפחה עם בני זוגם בארץ המוגדרת מדינת אויב".