בעתירה לבג"ץ דורש עדאלה ממקורות לחדש את הספקת המים הסדירה לכפר ראמה

בעתירה שהוגשה דורש מרכז עדאלה להורות לחברת מקורות לחדש את הספקת המים הסדירה לכפר. בית המשפט מתבקש להוציא צו על תנאי, שיחייב את מקורות, שר התשתיות, שר האוצר ושר הפנים לנמק מדוע מופסקת זרימת המים השוטפת למוסדות חינוך, למוסדות בריאות ולמוסדות רווחה בכפר, כמו גם לבתיהם של תושבים המשלמים את מלוא התמורה בעד המים שהם צורכים. לפי העתירה, שהוגשה ביום שלישי 16 במרס 2009, מקורות מנתקת את הספקת המים לתושבי ראמה בניגוד לחוק.

העתירה הוגשה בשם 13 מתושבי ראמה, מטעם שני ארגונים הפועלים לקידום בריאות הציבור ולשיפור איכות הסביבה – עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל ואגודת הגליל – ומטעם עדאלה. לדברי העותרים, זה למעלה משנתיים מפעילה חברת מקורות את סמכותה שלא כדין ומנתקת את אספקת המים לראמה. הספקת המים מנותקת לכל הכפר, בלי הבדל בין תושבים פרטיים למוסדות ציבור ובלי הבחנה בין תושבים ששילמו את חובם בגין צריכת מים שוטפת לאלה שלא שילמו את חובם. כל העותרים תושבי ראמה משלמים באופן סדיר בעד המים שהם צורכים.

מקורות מנתקת את זרם המים לכל הכפר בלי הבחנה, לימים שלמים. לפעמים מחודשת הספקת המים לשעות ספורות, ודווקא בזמן בלתי סביר ביממה – בין 2:00 ל-6:00 בבוקר. כך נמנע מכל תושבי הכפר השימוש השוטף במים לצורכי שתייה, בישול, רחצה, ניקיון הבית וכל פעילות יומיומית אחרת, מצב ההופך את חייהם לבלתי נסבלים. גם בבתי הספר ובמרפאות בכפר אין הספקת מים. בגלל הטופוגרפיה ההררית של הכפר, התושבים המתגוררים במעלה ההר אינם מקבלים מים גם בשעות שבהן מחודש הזרם, מכיוון שלהזרמת המים עד לבתיהם דרושות למעלה מארבע שעות.

החלטתה של מקורות לנתק את הספקת המים לכל תושבי ראמה מבוססת על סעיף 114א לחוק המים, הקובע כי אם רשות מקומית שילמה למקורות לפחות 80% מהתשלומים המגיעים לה, היא לא תהיה רשאית להפסיק את הספקת המים לרשות בגלל יתרת החוב המגיעה לה. מקורות מפרשת סעיף זה כאילו הוא מתיר לה להפסיק את הספקת המים לרשויות שלא שילמו 80% מהחוב שלהן.

ב-18 בדצמבר 2009 הודיעה מקורות למועצה המקומית ראמה כי בכוונתה לנתק לחלוטין את הספקת המים, בלי לחדשה אפילו לשעות מעטות ביממה, בגלל חוב כספי. רבים מתושבי ראמה יצאו להפגין ולבסוף הגיעו מקורות והמועצה המקומית להסדר לתשלום החוב. זרם המים חודש, אבל רק לשבועיים. מאז חזרה מקורות לנתק את זרם המים, לפעמים במשך ימים שלמים. כך נמנעת מכל התושבים, גם אלה ששילמו את חובם, הגישה לשירותים חיוניים כמו מרפאות ומוסדות חינוך. כיום חייהם של כל תושבי הכפר מרוכזים סביב הרגעים המעטים שבהם מוחזר זרם המים.

בעתירה מודגש, כי ניתוק המים אינו תופעה ייחודית לראמה וכי מקורות מרבה לנתק את הזרם – בהתאם לפרשנותה לסעיף 114א לחוק המים – גם ליישובים ערביים כמו חורפיש, מע'ר, סחנין ועוד. תושבי הרשויות הערביות הם הניזוקים העיקריים מיישום סעיף זה.

העותרים מציינים כי ההחלטה לנתק את המים לראמה ולרשויות ערביות אחרות היא בלתי סבירה ובלתי מידתית. ניתוק המים הוא בגדר עונש קולקטיבי המוטל על כלל תושבי הרשות המקומית ופוגע בזכויותיהם החוקתיות הבסיסיות. הם מציינים כי מקורות היתה יכולה לנקוט אמצעים חלופיים לגביית החוב, כדי להפחית את הפגיעות שמהן הם סובלים. למשל, מקורות הציעה באוגוסט 2008 כי היא עצמה תהיה מוסמכת לגבות את התשלומים בעד צריכת המים ישירות מהתושבים – ולא באמצעות הרשות המקומית אך דבר זה לא מומש.