בית המשפט העליון ידון ביום ראשון בעתירה שהגישו ארגוני זכויות אדם נגד השימוש שעושה צה"ל באזרחים הפלסטינים כ"מגנים אנושיים" וכבני ערובה

הודעה לעיתונות
2.1.2003

בית המשפט העליון ידון ביום ראשון בעתירה שהגישו ארגוני זכויות אדם נגד השימוש שעושה צה"ל באזרחים הפלסטינים כ"מגנים אנושיים" וכבני ערובה

ביום ראשון, 5.1.03, בשעה 9:00 בבוקר, ידון בית המשפט העליון בעתירה שהגיש ארגון עדאלה בשמו ובשמם של ששה ארגוני זכויות אדם אחרים: האגודה לזכויות האזרח, בצלם, רופאים לזכויות אדם, הועד הציבורי נגד עינויים, קאנון- העמותה הפלסטינית להגנה על זכויות אדם והסביבה והמוקד להגנת הפרט, נגד השימוש שעושה צה"ל באזרחים פלסטינים כ"מגנים אנושיים" וכבני ערובה. כמו כן ידון בית המשפט העליון בבקשת אותם ארגוני זכויות אדם, שהוגשה ביום 20.11.2002, להטיל קנס והוצאות מרתיעות על צה"ל וממשלת ישראל בהתאם לפקודה לביזיון בית משפט, לאור הפרתם לצו שהוציא בית המשפט העליון בתאריך 18.8.2002, האוסר על צה"ל לעשות שימוש באוכלוסייה אזרחית פלסטינית לצרכים צבאיים, לרבות איסור השימוש בהם כ"מגנים אנושיים", כבני ערובה, בין השאר, באמצעות "נוהל שכן".

כזכור, הבקשה מיום 20.11.2002, להטיל קנס על צה"ל וממשלת ישראל הוגשה בעקבות גילוי מקרים בהם השתמש צה"ל, בניגוד לצו בג"צ, באזרחים פלסטינים כ"מגן אנושי" והסתמכה על תיעודם של מקרים אשר תוארו בדו"ח מיוחד של ארגון בצלם "מגן אנושי: שימוש באזרחים פלסטינים כבמגנים אנושיים בניגוד לצו בג"ץ".

בתגובה שהגיש הצבא ביום 5.12.2002, נטען כי, הצבא אינו משתמש עוד באוכלוסייה אזרחית כ "מגן אנושי" אלא רק "מסתייע בתושבים לצורך מניעת פגיעה בחיי אדם". עוד נטען בתגובה כי, הוכנה פקודה שלפיה הותר לצבא להסתייע באוכלוסייה האזרחית בעת פעילותו הצבאית. על פי הפקודה, "הסתייעות" זו מותרת אם לפי שיקול הדעת של המפקד הצבאי בשטח לא נשקפת סכנה לחיי אותו "מסייע", וכן אם ה "מסייע" מסכים לכך.

בעקבות כך, הגישו ארגוני זכויות האדם העותרים, ביום 24.12.2002, באמצעות עו"ד מרואן דלאל מארגון עדאלה, תגובה ובה הודגש כי בניגוד לטענות צה"ל, הצבא עדיין משתמש באוכלוסייה האזרחית כ"מגנים אנושיים" וכי, הטיעון של הצבא כי ה "הסתייעות" מותנית בהסכמת המסייע אינו יכול לעמוד בשום מבחן משפטי וכי הטיעון הזה יכשל בכל בחינה של המציאות בשטחים הכבושים. כמו כן, נטען כי, במציאות הכיבוש קיימת סכנה אינהרנטית, כך שהטענה כי ה"הסתייעות" בתושבים תתבצע רק במקרה שאינה מסכנת חיי המסייע, לא זו בלבד שאינה חוקית, אלא היא גם סתמית ומנותקת מהמציאות.

בתגובתם חשפו העותרים מקרים נוספים של שימוש באזרחים פלסטינים כ "מגנים אנושיים" שנעשו אחרי הצו שהוציא בג"צ ואחרי הבקשה שהגישו ארגוני זכויות האדם העותרים על פי הפקודה לביזיון בית משפט.

כמו כן, הדגישו ארגוני זכויות האדם העותרים כי, השימוש באוכלוסייה האזרחית כמגנים אנושיים או לקיחתם כבני ערובה, בין השאר, באמצעות נוהל שכן, מהווים הפרה בוטה לאמנת ג'נבה הרביעית לשנת 1949, ולפיכך נוהג זה של הצבא הוא בבחינת פשע מלחמה. כמו כן, צורף לתגובה פסק דין של בית הדין הבינלאומי הדן בפשעים שבוצעו ביוגוסלביה לשעבר, ובו הורשע מפקד צבאי בהפרת המשפט הבינלאומי, בין השאר, משום מעורבותו בשימוש באזרחים כ "מגנים אנושיים".