ארגון עדאלה הגיש ערעור לבית המשפט העליון נגד פסילתה של רשימת בל"ד

הודעה לעיתונות
6.1.2003

ארגון עדאלה הגיש ערעור לבית המשפט העליון נגד פסילתה של רשימת בל"ד

היום הגיש ארגון עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, באמצעות עו"ד חסן ג'בארין ועו"ד עביר בכר, ערעור לבית המשפט העליון, בשמה של רשימת בל"ד, על החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את הרשימה. כמו כן, יגיש ארגון עדאלה לבית המשפט העליון את הסיכומים בעניין פסילתו של חבר כנסת עזמי בשארה, המועמד מטעם בל"ד.

כזכור, ועדת הבחירות המרכזית פסלה ביום 31.12.2002 את ח"כ בשארה ואת רשימת בל"ד מלהשתתף בבחירות, בניגוד לעמדתו של השופט חשין, יו"ר הועדה. לפי התיקון האחרון לחוק, פסילת מועמד ע"י ועדת הבחירות חייבת אישורו של בית המשפט העליון, אולם פסילת רשימה לא חייבת אישור כזה, ועל פסילת רשימה ניתן לערער לבית המשפט העליון.

בקשות הפסילה נגד ח"כ בשארה ובל"ד, הוגשו ע"י היועץ המשפטי לממשלה, ח"כ ישראל כץ, חרות וח"כ אביגדור ליברמן. בבקשות נטען כי מטרותיה ומעשיה של בל"ד, אשר הובאו לידי ביטוי ע"י התבטאויותיו של חבר הכנסת ד"ר עזמי בשארה, בכלי התקשורת השונים מביאים למסקנה אשר שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ותומכת תמיכה של ממש במאבק מזוין של ארגוני טרור כנגד מדינת ישראל.

בקשות הפסילה הסתמכו על הסעיפים 7א(א) (1) ו- (3) לחוק יסוד: הכנסת, לאחר תיקונו בחודש מאי 2002. לפי סעיפים אלה מועמד או רשימה מנועים מלהתמודד בבחירות, אם מעשיהם, במפורש או במשתמע, שוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ואם הם תומכים במאבק מזויין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.

חלק ניכר מהערעור התמקד בפגמים שנפלו בחומר הראיות אשר הביאו מבקשי הפסילה. ובמיוחד, בקשת הפסילה שהגיש היועץ המשפטי נגד רשימת בל"ד אשר התבססה על ראיות וחוות דעת מטעם השב"כ. בהקשר זה נטען כי הראיות שהובאו ע"י השב"כ, לא מבוססות מבחינה עובדתית, לא מתועדות, ורובם לא נכונות. כמו כן, נטען כי, ההסתמכות על חוות הדעת של השב"כ יש בה משום התערבות גוף שלטוני השייך לרשות המבצעת בהליך דמוקרטי-אזרחי. "התערבות השב"כ הינה מעשה מסוכן ביותר וחסר תקדים. שכן, רשויות הביטחון הכפופות לראש הממשלה, ירשו לעצמן לקבוע מי יהיה ברשות המחוקקת. התערובת זו הינה פגיעה יסודית בעיקרון שלטון החוק והפרדת הרשויות".

עוד התייחס הערעור לשאר הראיות, שלטענת עורכי הדין, רחוקים מאוד מתפיסת בל"ד ומתפיסתו המוסרית והפוליטית של ח"כ בשארה. בנוסף, הובאו ציטוטים ממאמריו של עזמי בשארה וראיונות שהעניק בישראל ובמדינות ערביות, ובהם שלל פגיעה בחפים מפשע והביע הכרה בזכות ההגדרה העצמית של היהודים בישראל. יודגש כי בקשות הפסילה לא הביאו שום ראייה המתייחסת למעשיהם או לפעולותיהם של המשיבים. למעט ציטוט אחד מאחד ממאמריו של ח"כ בשארה, התעלמו מבקשי הפסילה מכל הפרסומים של בל"ד, מדברי מנהיגיה המתועדים, מנאומי ח"כ בשארה בפני הציבור ובכנסת, ממאמריו השבועיים והאקדמיים המעידים על מטרות בל"ד השקופות והידועות.

במישור המשפטי, נטען כי, סעיף 7א(א) (3) מעלה בעיות משפטיות רציניות בתחום הפרשנות שלו, מכיוון שהמחוקק לא קבע את ההגדרה של ארגון טרור והשאיר את זה לשיקול דעתה של הממשלה ובכך הוא פגע בעיקרון הפרדת הרשויות. בנוסף, נטען כי, המושג "תמיכה" הינו חובק עולם בהקשר זה, וכי יש לפרש את הסעיף פרשנות מצמצמת ודווקנית, העולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד ובראשם חופש הביטוי. בסיכומים ובערעור נטען כי, "לא די בניתוח אנליטי למצב פוליטי שממנו מגיעים למסקנה כי התנגדות לכיבוש היא מותרת ולגיטימית, ולא די באמרה שהאינתיפאדה הינה לגיטימית, מאחר ומטרתה סיום הכיבוש, ולא די במגע כלשהו עם ארגוני טרור כדי להוכיח תמיכה, אלא יש להוכיח כי היתה תמיכה פיזית בארגון טרור ספיציפי המסייעת לו במאבקו המזוין, לרבות קריאה מפורשת להצטרפות לארגון טרור ספיציפי על מנת לסייע לו במאבקו, או קריאה מפורשת לארגון הטרור ספיציפי להמשיך בפעילותו המזויינת".

באשר לסעיף 7א(א) (1) המתייחס לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, נטען כי תפיסתם הפוליטית של רשימת בל"ד ושל ח"כ בשארה ודרישתם ל "מדינת כל אזרחיה" אין בה כדי לשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית במובן של חיסול המדינה. ועל אחת כמה וכמה אין בה כדי לשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. אלא נטען כי, "הרעיון של "מדינת האזרחים" שמאמצים אותו ח"כ בשארה ורשימת בל"ד ואלפי תומכיה אין בו בכדי לחסל את המדינה היהודית, והוא אינו חורג מהמסגרת הדמוקרטית ולא שולל אותה, באימוץ הרעיון הם ממשים את זכותם לחופש הביטוי ולשוק הרעוינות החופשי, אחד מאבני היסוד של כל משטר דמוקרטי ליברלי".

עוד נטען במישור המשפטי כי, אף ראייה או ציטוט, שהביאו מבקשי הפסילה, לא התייחס לתקופה שאחרי חקיקתו של סעיף 7א(א) (3), במאי 2002. ועל כן, החלטתה של ועדת הבחירות לפסול את בל"ד ואת ח"כ בשארה לפי אותו סעיף יש בה משום החילה רטרואקטיבית לסעיף המגביל זכות יסוד, והכל בניגוד לחקיקה ולהלכה הפסוקה.

כמו כן, חלק מהציטוטים שהביאו מבקשי פסילתו של בשארה נסמכים על כתב-האישום שהוגש נגדו בגין נאומו באום אל פחם ובסוריה שהדיון בו עדיין תלוי ועומד בפני בית-המשפט. אולם, החלטתה של ועדת הבחירות לפסול את ח"כ בשארה בהתבסס על אותו כתב אישום יש בה משום פגיעה בזכותו של ח"כ בשארה להליך פלילי הוגן בפני הרשות השופטת. "מעשה זה פוגע בעקרון הפרדת הרשויות, במעמדה של הרשות השופטת, בחזקת החפות של ח"כ בשארה, ובזכותו להתגונן ללא לחצים בפני ההליך המשפטי" נטען בערעור.

בערעור נטען כי, החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית נבעה משיקולים פוליטיים גרידא. בסיכומים ובערעור הובאו מכלול ציטוטים מהדיון בוועדה אשר מאששים את הטענה ומראים כי חברי הוועדה לא ניהלו את הדיון באופן רציונאלי ולא התייחסו לגופו של עניין.

עוד הודגש כי, פסילתם של ח"כ בשארה ושל מפלגת בל"ד מהווה הפרה בוטה וחמורה לזכויות היסוד ופוגעת בערכי המדינה כמדינה דמוקרטית. היא תפגע בעיקרון השוויון, בעיקרון חופש הביטוי של קבוצת המיעוט, ובזכותם לחלוק על עמדות פוליטיות השוררות בקרב הרוב ובזכותם הבסיסית לתבוע בדרכים ליגיטימיות את שינויין.

הדיון יתקיים מחר בשעה 12:00 בבית המשפט העליון בירושלים.