עדאלה והועד להגנה על אדמות עקורי פנים בנגב הגישו התנגדויות לועדת התכנון המחוזית בעניין תוכנית הפוגעת בזכויות קנייניות של ערבים בדואים בנגב

הודעה לעיתונות
11.6.2003

עדאלה והועד להגנה על אדמות עקורי פנים בנגב הגישו התנגדויות לועדת התכנון המחוזית בעניין תוכנית הפוגעת בזכויות קנייניות של ערבים בדואים בנגב

ארגון עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל- בשיתוף עם הועד להגנה על אדמות עקורי פנים בנגב, הגיש ביום שני 9.6.2003, באמצעות עו"ד סוהאד בשארה מעדאלה, התנגדויות לתוכנית מפורטת משד/10- קבוץ שובל והסביבה אשר הופקדה בוועדה המחוזית המשותפת לתכניות איחוד וחלוקה בקרקע חקלאית. התוכנית נעשתה ביוזמת מינהל מקרקעי ישראל ובהסכמת מי שהוצגו כבעלי הקרקע שהינם: הקרן הקיימת לישראל, רשות הפיתוח והמדינה. מטרות התוכנית, כפי שהוגדרו במסמכים, הן: רישום אדמות שובל והסביבה בספרי המקרקעין, ביטול ואיחוד גושים וחלקות קרקע קיימים וחלוקתם מחדש וקביעת יעדים ואזורים.

התוכנית משתרעת על יותר מ 21000 דונם אשר מיועדים במרביתם לחקלאות הן ע"י המצב הקיים והן ע"י המצב המוצע.

הקרקעות נשוא ההתנגדויות הינן באזור "ואדי זובאלה" (כיום קיבוץ שובל והסביבה) שהיה מאוכלס ברובו ע"י אוכלוסייה ערבית בדואית אשר גרה שם מגורי קבע משך עשרות שנים עוד מלפני הקמת המדינה. אולם, עם קום המדינה והקמת השלטון הצבאי, קיבלו תושבי האזור הבדואים, בתקופה שבין 1948 ו- 1949, צווים מטעם המושל הצבאי המורים להם לעזוב את האזור ולעבור לאזורים שונים בנגב. חלק מהתושבים עברו לאזור "ח'רבת זובאלה" (שבט אלהוזייל), כיום ידוע כאזור רהט, וחלקם עברו לאזור חורה.

בשנת 1971, פורסמה "הודעה מוקדמת בדבר התחלת הסדר זכויות במקרקעין". חלק מתושבי האזור ובעלי הקרקע הגישו תביעות במסגרת ההסדר, אך טרם פרסם פקיד ההסדר לוח תביעות וטרם התבררו התביעות בעניין, והליך ההסדר עודנו תלוי ועומד עד עצם היום הזה.

עו"ד בשארה טענה בכתב ההתנגדויות כי, התוכנית אינה עומדת במטרות ובקריטריונים של תוכנית מפורטת לאיחוד וחלוקה מחדש, הן מבחינת שטחה הגדול והן מבחינת החלוקה החדשה שבה. "אין כל חלוקה למגרשים במובן של יצירת התאמה במגרשי "בעלי הקרקע" לצורך התאמת צרכיהם עם צרכי הציבור בעניין", הוסיפה עו"ד בשארה.

עוד טענה עו"ד בשארה כי מאחורי התוכנית עומדים שיקולים זרים, פסולים ובלתי ענייניים. היא טענה כי "עיון בתוכנית, על כל אי הבהירויות שבה, מעלה כי מטרתה כאמור סיכול הליך הסדר הקרקעות באזור ועל ידי כך למנוע מהמתנגדים מימוש זכויותיהם בקרקע או אפילו מימוש זכויותיהם לטעון לזכויות בקרקע, על פי פקודת ההסדר".

עוד טענו המתנגדים כי, התוכנית כוללת נתונים סותרים ומבוססת על נתונים מטעים ובלתי נכונים, לוקה בחוסר בהירות ובעמימות, ובמידה שתתקבל ותתממש, תביא בעצם להפקעת כל זכויות המתנגדים בקרקע בשטח התוכנית ותביא לסיכול הליך הסדר הקרקעות על פי פקודת ההסדר ובכך תפגע בזכויות היסוד של המתנגדים לקניין ולהליך הוגן.

עו"ד בשארה הדגישה כי התוכנית מעלה שאלות כבדות אודות ניצול לרעה של סמכויות שבחוק לשם עקיפת הוראות פקודת הסדר זכויות מקרקעין, ושאלות רבות בתחום המינהל התקין כגון, חובת היעילות וההגינות, חובת הסבירות, חובת תום הלב, והחובה לפעול בשוויוניות ושלא משיקולים זרים.

יצוין כי הועד להגנה על אדמות עקורי פנים בנגב הכין מפות גבולות ותשריטים לחלקות האדמה של המתנגדים באזור, אשר שימשו כנספחים להתנגדויות.

הועדה המחוזית המשותפת לתוכניות איחוד וחלוקה בקרקע אמורה לקבוע דיון לשמיעת ההתנגדויות.