עדאלה הגישה עתירה לבג"צ בשם משפחות, חברי הכנסת הערבים וועדת המעקב העליונה נגד חוק האזרחות המתייחס לאיחוד משפחות עם בן/ת זוג פלסטינים

הודעה לעיתונות
3.8.2003

 

עדאלה הגישה עתירה לבג"צ בשם משפחות, חברי הכנסת הערבים וועדת המעקב העליונה נגד חוק האזרחות המתייחס לאיחוד משפחות עם בן/ת זוג פלסטינים


 

היום, 3.8.2003, הגיש ארגון עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל- עתירה לבג"צ בשמו ובשם שתי משפחות ערביות, ועדת המעקב העליונה לענייני ערבים, וחברי הכנסת הערבים, נגד הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל אשר עבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת ביום 31.7.2003. בעתירה נדרש בג"צ לבטל את הוראות החוק החדש ולהחיל נוהל ההתאזרחות אחר.

 

החוק החדש מונע הגשת כל בקשה חדשה של אזרחים למתן מעמד לבני/ות זוגם שהינם תושבי הגדה המערבית או רצועת עזה, ומונע מתן כל מעמד בישראל לכל מי שלא הגיש בקשה עד ליום 12 במאי 2002. כמו כן, הוא מונע שדרוג של מעמד שניתן לפני יום 12 במאי 2002 לתושבות ארעית, לתושבות קבע ו/או לאזרחות וזאת אף אם הבקשות אושרו והמבקשים עמדו בכל מבחני ההליך המדורג.

 

עו"ד חסן ג'בארין, מנכ"ל ארגון עדאלה, ועו"ד ארנה כהן מהארגון טענו בעתירה, כי החוק החדש הינו בלתי חוקתי ונוגד את הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכי "החוק הנדון פוגע בזכות החוקתית לשוויון בין אזרחי מדינת ישראל". "חוק זה" נטען בעתירה, "הינו הראשון מאז חקיקת חוקי היסוד אשר שולל זכויות חוקתיות של אזרחים על בסיס מפורש וישיר של השייכות האתנית. עדאלה טען, כי חוק זה אינו מעניק זכויות לקבוצה מסוימת בשל שייכותה האתנית, אלא הוא עושה שימוש מפורש, להבדיל מהשימוש העקיף, בשייכות האתנית על מנת לפגוע בזכויות מוקנות של חלק מהאזרחים על בסיס אתני או לאומי. "לכן", טענו עורכי הדין, כי "החוק אינו רק מפלה על בסיס לאום או שייכות אתנית, אלא הוא נגוע בגזענות מובהקת".

 

יודגש, כי החוק הנדון מוציא מתחולתו באופן מפורש את המתנחלים המתגוררים בהתנחלויות שבשטחים הכבושים, ועל כן תחולתו הינה רק על קבוצה אתנית אחת, היינו, הפלסטינים. התוצאה הישירה של חוק זה היא הפגיעה בערבים אזרחי ישראל. שכן, כידוע הם אשר נישאים לפלסטינים תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה.

 

בעתירה טען עדאלה, כי החוק נחקק בלא שהיה בפני המחוקק תשתית עובדתית ומידע מהימן אודות הצורך בחוק ואודות השלכותיו. "כמו כן, יוזמי החקיקה לא הצליחו להביא נתונים כלשהם המחזקים את טענתם בצורך חקיקת החוק. מחד טענו יוזמי החוק לקיומו של צורך בטחוני בחקיקתו לנוכח מעורבות גוברת והולכת של תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה שקיבלו מעמד בישראל מכוח איחוד משפחות ב"גלגול פיגועים", מאידך כשנדרשו למסור נתונים מדויקים התברר שהמדובר בעשרים חשודים במעורבות ישירה או עקיפה ובכלל זה סחר נשק וזאת מתוך אוכלוסייה של אלפים רבים של תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה שקיבלו מעמד בישראל מכח איחוד משפחות. אולם, בכתב תשובה מיום 13/4/03 שהוגש מטעם הפרקליטות בעתירה אחרת שהגיש עדאלה, הם פירטו אך ורק 6 דוגמאות שבהן היו מעורבים באופן ישיר ועקיף מקבלי מעמד בישראל בביצוע פיגועים ובסיוע להם". "לפיכך", טען ארגון עדאלה, כי "גם אם נתונים אלה מהימנים הם הרי מדובר על חלקיקי פרומיל מכלל מקבלי המעמד, ובוודאי אין ללמוד מכך על מסוכנותם של מקבלי המעמד ועד כמה וכמה על כל תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה".

 

בעתירה הביא ארגון עדאלה את סיפורן האישי והכאוב של שתי המשפחות העותרות, כמקרה מבחן, למאות אלפי משפחות אחרות שנגזר עליהן לחיות לעד במצב של חוסר וודאות מוחלט באם חוק זה לא יבוטל. כך לדוגמא, הובא סיפורם האישי של משפחת אלסאנע, מוראד ועביר. מוראד אלסאנע, אזרח ישראלי, תושב כפר לקייה בנגב, עורך דין במקצועו, מתמחה בזכויות אדם ועובד בארגון עדאלה, התחתן לעביר, תושבת העיר בית לחם שבגדה המערבית, עובדת סוציאלית במקצועה ומרצה באוניברסיטת אלקודס בירושלים. עביר ומוראד הכירו לפני כשלוש שנים בעת שלמדו לקראת תואר שני באוניברסיטת McGill בקנדה, והתחתנו השנה בחודש מרץ. עו"ד אלסאנע הגיש בקשה למתן מעמד בישראל לאשתו, אולם בקשתו סורבה על יסוד החלטת הממשלה מיום 12.5.2002. הסבל של בני הזוג הוא נחלת ימיהם היומיומיים.

 

עדאלה טען, כי חוק זה נוגע במשירין לזכותם של האזרחים במדינת ישראל לממש את זכותם החוקתית לחירות אישית שהיא הבסיס לאוטונומיה של הפרט; להגדרה העצמית שלו בהקמת חיי משפחה לפי הבחירה ולצורך האנושי והבסיסי ביותר: "לאהוב". "האהבה בין הבריות", נכתב בעתירה, "לא מכירה את הגבולות האתניות. נהפוך הוא, היא בזה לגבולות אלה. לכן, ניסיונו זה של החוק לא יצלח. וזאת לא בגלל שהאנשים הם עבריינים, אלא בגלל שהחוק מנסה להסדיר את "ענייני האהבה" בין הבריות על רקע שייכות אתנית, דבר שאין חקיקה יכולה להבטיח. אולם, החוק יצליח ליצור סבל רב לחייהם של המשפחות, הוא ימרר את ימיהם ולילותיהם; ינסה להפוך את האושר לסבל, או לפחות שהסבל יחיה צמוד וקרוב מאוד לחיי האושר" .