ביום ראשון בשעה 10:00 בבוקר, דיון בעליון בעתירה שהגיש ארגון עדאלה נגד חוק האזרחות המתייחס לאיחוד משפחות עם בן/ת זוג פלסטינים
הודעה לעיתונות
6.11.2003
ביום ראשון בשעה 10:00 בבוקר, דיון בעליון בעתירה שהגיש ארגון עדאלה נגד חוק האזרחות המתייחס לאיחוד משפחות עם בן/ת זוג פלסטינים
ביום ראשון 9.11.2003, בשעה 10:00 בבוקר, מתקיים דיון בבית המשפט העליון בעתירה אשר הגיש ארגון עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל- בחודש אוגוסט השנה, בשמו ובשמם של משפחות, חברי הכנסת הערבים וועדת המעקב העליונה, נגד הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל אשר אושר בכנסת ביום 31.7.2003. הרכב השופטים אהרון ברק, דליה דורנר ויעקב טירקל, אמור להחליט באם לתת צו על תנאי וצו ביניים בעתירה.
החוק החדש מונע הגשת כל בקשה חדשה של אזרחים למתן מעמד לבני/ות זוגם שהינם תושבי הגדה המערבית או רצועת עזה, ומונע מתן כל מעמד בישראל לכל מי שלא הגיש בקשה עד ליום 12 במאי 2002. כמו כן, הוא מונע שדרוג של מעמד שניתן לפני יום 12 במאי 2002 לתושבות ארעית, לתושבות קבע ו/או לאזרחות וזאת אף אם הבקשות אושרו והמבקשים עמדו בכל מבחני ההליך המדורג. בעתירה נדרש בג"צ לבטל את הוראות החוק החדש ולהחיל נוהל התאזרחות אחר.
עו"ד חסן ג'בארין, מנכ"ל ארגון עדאלה, ועו"ד ארנה כהן מהארגון טענו בעתירה, כי החוק החדש הינו בלתי חוקתי ונוגד את הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכי "החוק הנדון פוגע בזכות החוקתית לשוויון בין אזרחי מדינת ישראל". "חוק זה" נטען בעתירה, "הינו הראשון מאז חקיקת חוקי היסוד אשר שולל זכויות חוקתיות של אזרחים על בסיס מפורש וישיר של השייכות האתנית". עדאלה טען, כי חוק זה אינו מעניק זכויות לקבוצה מסוימת בשל שייכותה האתנית, אלא הוא עושה שימוש מפורש, להבדיל מהשימוש העקיף, בשייכות האתנית על מנת לפגוע בזכויות מוקנות של חלק מהאזרחים על בסיס אתני או לאומי. "לכן", טענו עורכי הדין, כי "החוק אינו רק מפלה על בסיס לאום או שייכות אתנית, אלא הוא נגוע בגזענות מובהקת".
יודגש, כי החוק הנדון מוציא מתחולתו באופן מפורש את המתנחלים המתגוררים בהתנחלויות שבשטחים הכבושים, ועל כן תחולתו הינה רק על קבוצה אתנית אחת, היינו, הפלסטינים. התוצאה הישירה של חוק זה היא הפגיעה בערבים אזרחי ישראל. שכן, כידוע הם אשר נישאים לפלסטינים תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה.
בעתירה טען עדאלה, כי החוק נחקק בלא שהיה בפני המחוקק תשתית עובדתית ומידע מהימן אודות הצורך בחוק ואודות השלכותיו. "כמו כן, יוזמי החקיקה לא הצליחו להביא נתונים כלשהם המחזקים את טענתם בצורך חקיקת החוק. מחד טענו יוזמי החוק לקיומו של צורך בטחוני בחקיקתו לנוכח מעורבות גוברת והולכת של תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה שקיבלו מעמד בישראל מכוח איחוד משפחות ב"גלגול פיגועים", מאידך כשנדרשו למסור נתונים מדויקים התברר שהמדובר בעשרים חשודים במעורבות ישירה או עקיפה ובכלל זה סחר נשק וזאת מתוך אוכלוסייה של אלפים רבים של תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה שקיבלו מעמד בישראל מכח איחוד משפחות. אולם, בכתב תשובה מיום 13/4/03 שהוגש מטעם הפרקליטות בעתירה אחרת שהגיש עדאלה, הם פירטו אך ורק 6 דוגמאות שבהן היו מעורבים באופן ישיר ועקיף מקבלי מעמד בישראל בביצוע פיגועים ובסיוע להם". "לפיכך", טען ארגון עדאלה, כי "גם אם נתונים אלה מהימנים הם הרי מדובר על חלקיקי פרומיל מכלל מקבלי המעמד, ובוודאי אין ללמוד מכך על מסוכנותם של מקבלי המעמד ועד כמה וכמה על כל תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה".
עדאלה טען, כי חוק זה נוגע במשירין לזכותם של האזרחים במדינת ישראל לממש את זכותם החוקתית לחירות אישית שהיא הבסיס לאוטונומיה של הפרט; להגדרה העצמית שלו בהקמת חיי משפחה לפי הבחירה ולצורך האנושי והבסיסי ביותר: "לאהוב". "האהבה בין הבריות", נכתב בעתירה, "לא מכירה את הגבולות האתניות. נהפוך הוא, היא בזה לגבולות אלה. לכן, ניסיונו זה של החוק לא יצלח. וזאת לא בגלל שהאנשים הם עבריינים, אלא בגלל שהחוק מנסה להסדיר את "ענייני האהבה" בין הבריות על רקע שייכות אתנית, דבר שאין חקיקה יכולה להבטיח. אולם, החוק יצליח ליצור סבל רב לחייהם של המשפחות, הוא ימרר את ימיהם ולילותיהם; ינסה להפוך את האושר לסבל, או לפחות שהסבל יחיה צמוד וקרוב מאוד לחיי האושר" .
בתגובת המדינה על העתירה נטען, כי "הוראת השעה מגבילה הגירה של אוכלוסייה המצויה בעת זו בעימות מזוין עם מדינת ישראל, וזאת על מנת להגן על שלום הציבור בישראל ובטחונו". "משכך" נטען, כי "הוראות השעה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו". עוד טענה פרקליטות המדינה, כי בחינה עיתית של כל מבקש איחוד משפחות- גם לו הייתה ישימה- לא הייתה יכולה למנוע קיומו של הסיכון הנובע ממתן היתרי כניסה לישראל.
יצוין, כי ביום 14.8.2003 צוות ועדת האו"ם למיגור כל צורות האפליה הגזענית הביע את דאגתו מהתיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל. חברי הצוות הסכימו פה אחד, כי החוק מפר את האמנה הבינלאומית למיגור כל סוגי האפליה הגזענית שנחתמה ואושררה על ידי ישראל ב 1979. עוד, קראה הועדה לישראל לבטל את החוק באופן מיידי, ולשקול מחדש את מדיניותה בכל הנוגע לאיחוד משפחות ללא נקיטת אמצעים מפלים וגזעניים.