בעקבות העתירה שהגיש ארגון עדאלה אתמול: בג"צ הוציא צו מניעה זמני האוסר על מנהל מקרקעי ישראל לרסס יבולים חקלאיים של תושבים מהכפרים הלא מוכרים בנגב

בג"צ הוציא היום, שלישי 23.3.2004, מלפניו צו ביניים ארעי המונע ממנהל מקרקעי ישראל לרסס יבולים חקלאיים של תושבים מהכפרים הלא מוכרים בנגב.

בג"צ הוציא את הצו בעקבות עתירה שהגיש מרכז עדאלה אתמול לבג"ץ באמצעות עו"ד מרואן דלאל, בדרישה לאסור על מנהל מקרקעי ישראל, משרד התעשיה, המסחר, והתעסוקה ומשרד החקלאות לרסס יבולים חקלאיים של תושבים מהכפרים הלא מוכרים בנגב.

העתירה הוגשה בשם מרכז עדאלה ובשמם של ארבעה תושבים מכפרים לא מוכרים בנגב אשר נפגעו מריסוס היבולים החקלאיים, רופאים לזכויות אדם, אגודת הארבעים, הפורום לדו קיום בנגב, חברת הנגב למען האדמה והאדם- בע"מ, בוסתאן לשלום, האגודה לסיוע והגנה על זכויות הבדואים בישראל, האגודה הערבית לזכויות האדם ואגודת הגליל.

כידוע, לפני כשנתיים החל מנהל מקרקעי ישראל בשיטת ריסוס היבולים השייכים לאזרחים ערבים בדואים בטענה שהם גידלו אותם באדמות השייכות למדינה. מטרת הריסוס, כפי שהצהיר עליה, מנהל מקרקעי ישראל, היתה "למנוע את פלישתם לאדמות נוספות בנגב".

ב-7 ימי ריסוסים בשנים האחרונות רוססו לפחות 20,000 דונמים בעיקר של חיטה, שעורה ב-12 כפרים. הגידולים מהווים חלק ממזונם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים ובעלי החיים שברשותם וחלקם מתקיימים מהם.

יצוין, כי מנהל מקרקעי ישראל מרסס את היבולים ללא התראה מוקדמת ועושה שימוש בחומר רעיל מסוג ראונדאפ –קוטל עשבים לביצוע ריסוס היבולים החקלאיים של תושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב. ארגון עדאלה טען בעתירה, כי ריסוס היבולים החקלאיים בכפרים הלא מוכרים בנגב על ידי מנהל מקרקעי ישראל מסכן את חיי התושבים והחיות וגורם נזקים בלתי הפיכים ליבולים. עוד טען עדאלה בעתירה, כי המעשה מהווה הפרה בוטה לזכותם של תושבי המקום לחיים לבריאות וכבוד.

בנוסף נטען בעתירה, כי מסוכנותו של חומר הראונדאפ לבני אדם ולסביבה עולה כבר מהוראות השימוש והאזהרה המופיעות על מיכל חומר הריסוס עצמו. כך, למשל, מצויין שם כי על המשתמש באותו חומר לנקוט באמצעי זהירות מוגברים שמא יבוא במגע כלשהו עם אותו חומר. כמו כן, הוראות השימוש שעל הראונדאפ מורות במפורש כי אסור להשתמש בחומר זה באמצעות רחף, כלומר מהאוויר, בין השאר, מעל בריכות דגים.

לעתירה צורפו חוות דעת של מומחים הקובעים, כי הריסוס מהווה סכנה ברורה ומיידית לבני אדם. ד"ר אליהו ריכטר, מרצה בכיר וראש היחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית באוניברסיטה העברית, מפרט בחוות דעתו את הסיכונים הטמונים בשימוש בחומר הראונדאפ הן לבני אדם והן לסביבה בכלל. מחוות הדעת של ד"ר ריכטר עולה כי הסיכונים העולים משימוש בחומר הראונדאפ כוללים, בין השאר, סיכונים בפריון, גרימת מומים מולדים, וסכנה שהחומר מסרטן.

ד"ר אחמד יזבק, מומחה לחומרים רעילים, בוגר הפקולטה לכימיה בטכניון, עומד בחוות דעתו על הסכנה הטמונה בשימוש בחומר הראונדאפ, אשר כוללת, בין השאר, גירוי עיניים ועור, הגברת הפלות, בחילה, קשיי נשימה.

יצויין כי מרכז עדאלה ורופאים לזכויות אדם פנו רבות למנהל מקרקעי ישראל בדרישה להפסיק את פעולות הריסוס. בפניות נטען, כי ריסוס יבולים חקלאיים של אזרחים ערבים בדואים בנגב אינה חוקית וגורמת נזק. בתגובת מנהל מקרקעי ישראל נטען, כי הריסוס לא גרם ואינו יכול לגרום נזק.

עו"ד מרואן דלאל מעדאלה טען עוד בעתירה, כי ריסוס היבולים אף נוגד את האיסורים בחוק העונשין בעניין שימוש ברעל מסוכן והיזק בזדון.

עוד נטען בעתירה כי פעולות הריסוס הננקטת על ידי מינהל מקרקעי ישראל נעשית בחוסר סמכות. החוק הדן בסוגיית הדברת צומח הוא חוק הגנת הצומח, תשט"ז – 1956. בעתירה נטען, כי תכלית החוק היא תברואתית וסביבתית בלבד ולא למען קידום זכויות נטענות כלשהן על ידי מנהל מקרקעי ישראל.