ארגוני זכויות אדם לבג"ץ: להוציא צו מניעה מיידי נגד השימוש בפלסטינים כמגן אנושי

הודעה לעיתונות
28.4.2004

ארגוני זכויות אדם לבג"ץ:
להוציא צו מניעה מיידי נגד השימוש בפלסטינים כמגן אנושי

ארגון עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל- הגיש, ביום 28.4.2004, בקשה לבית המשפט העליון למתן צו ביניים המורה לרשויות הצבא להימנע מלהשתמש באוכלוסייה האזרחית הפלסטינית כ"מגנים אנושיים" ו/או כ"בני ערובה", לרבות הפניה אליהם להשתתף במהלך כל פעילות צבאית, והשימוש בהם במסגרתה, באופן מוחלט ובלתי תלוי בשיקול דעתו של גורם צבאי כלשהו. בבקשה שהוגשה לבית המשפט לבית המשפט העליון, כי הצבא ממשיך להשתמש באזרחים הפלסטינים במהלך ולמען הפעילות הצבאית, לרבות השימוש בהם כ"מגן אנושי" ו/או כבני ערובה.

הבקשה הוגשה באמצעות עו"ד מרואן דלאל מארגון עדאלה בשם הארגון ובשמם של האגודה לזכויות האזרח בישראל, קאנון (LAW) – העמותה הפלסטינית להגנה על זכויות אדם והסביבה, רופאים לזכויות אדם, בצלם – מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים, הועד הציבורי נגד עינויים בישראל והמוקד להגנת הפרט. הבקשה הוגשה לאחר שהתגלו מקרים נוספים בהם השתמש צה"ל באזרחים פלסטינים כמגנים אנושיים ו/או כבני ערובה.

לבקשה צורפו עדויות ותצהירים מפיהם של אנשים שנעשה בהם שימוש כ"מגינים אנושיים" ו/או כבני ערובה במהלך פעילות צבאית באפריל 2004, ינואר 2004, ודצמבר 2003. תצהירים ועדויות אלה נאספו על יד ארגוני זכויות האדם, עדאלה, רבנים לזכויות אדם ובצלם.

כך למשל, ביום 15.4.2003, נקשר הילד מוחמד בדוואן, על ידי כוחות הביטחון, לשמשה הקדמית של ג'יפ השייך להם. הרב אריק אשרמן נכפת בידיו והועמד, יחד עם אזרח שוודי ואזרח פלסטיני, בפני ג'יפ שני, בסמוך לג'יפ שלקדמתו נקשר הילד מוחמד בדוואן. באותה עת נזרקו אבנים לעבר כוחות הביטחון שהעמיד הן את הילד והן את הרב בסכנה מוחשית.

ביום 4.12.2003 אולץ מר מאג'ד אבו ערב, עיתונאי, כבן 40, המתגורר בשכם, על ידי כוח צבאי מזוין להגיש סיוע בדמות פנייה לשכנים, תחת איומי נשק של אותו כוח צבאי, ולבקש מהם לצאת החוצה. בסיומה של פעולה צבאית זו עצר הכוח הצבאי את שכנתו של מר אבו ערב, פאטמה בת 24. ב 12.1.2004 השתמש צה"ל במר עסאף, בן 33, נשוי ואב לחמישה, מובטל, ומתגורר במחנה הפליטים טולכרם,כ"מגן אנושי" ו/או כבן ערובה במהלך פעילות צבאית. מר עסאף היה חשוף לשימוש זה, והשפלות אחרות, במשך יממה שלמה. מר עסאף אולץ להיכנס למספר רב של בתים, לפני כוח צבאי. החיילים ירו ו/או הפציצו אותם מקומות, הן לפני כניסתו של מר עסאף לאותם בתים והן לאחריו.

כמו כן השתמש צה"ל באותו יום במר ר'אנם, תושב מחנה הפליטים טולכרם כ"מגן אנושי" ו/או כבן ערובה. בבקשה נטען, הנזק הממשי והבלתי הפיך שנגרם לאזרחים, תוך כדי פגיעה בזכויות היסוד הבסיסיות שלהם, הינו גדול לאין שיעור מזה שיכול להיגרם, אם בכלל, לרשויות הצבא אם הם ימנעו מלעשות שימוש באזרחים פלסטינים במהלך פעילותם הצבאית, לרבות באמצעות, על פי, ובהשראת "הוראה מבצעית אזהרה מוקדמת".

כזכור, "נוהל שכן" הינו שימוש שעושה הצבא באוכלוסייה אזרחית פלסטינית לצורך ביצוע פעולות צבאיות, כגון הליכה לפני כוח צבאי המבצר בית של מי שהצבא ביקש לעצור ואף בדיקת חפצים חשודים. במאי 2002, עתר ארגון עדאלה יחד עם שישה ארגוני זכויות אדם נגד השימוש בנוהל זה. באוגוסט 2002, מספר ימים לאחר הריגתו של מר נידאל אבו מוחסן, בן 19, ששימש כמגן אנושי באמצעות "נוהל שכן" ע"י צה"ל, הוציא בית המשפט צו ביניים ארעי האוסר על הצבא להשתמש באזרחים כ"מגנים אנושיים" או כבני ערובה.

בעקבות הפרת צו בית המשפט ע"י הצבא, הגישו העותרים, בנובמבר 2002, בקשה לבג"ץ על פי הפקודה לביזיון בית המשפט, בדרישה לחייב את הצבא בהוצאות מרתיעות בשל הפרת צו בית המשפט.

במהלך הדיונים בפני בג"ץ, הכין הצבא הוראה מבצעית תחת הכותרת "אזהרה מוקדמת", שלפיה מותר "להסתייע" באזרח פלסטיני במהלך פעילות צבאית שמטרתה ביצוע מעצר, במידה והוא מסכים לכך, ואם לפי שיקול דעתו של המפקד הצבאי בשטח לא נשקפת סכנה לחיי אותו אזרח.

בדיון שהתקיים ביום 21.1.2003 התבקשו העותרים והמשיבים להשלים את טיעוניהם, על ידי הבהרת המצב המשפטי הבינלאומי לעניין חוקיותה של אותה " הוראה מבצעית אזהרה מוקדמת".

העותרים טענו, כי הוראה זו אינה חוקית משום שהיא מאפשרת שימוש באזרחים בעת פעילות צבאית. כמו כן, נטען כי לא יכולה להיות הסכמה חופשית ומודעת של אזרח פלסטיני להשתתף בפעילות של צה"ל אשר על פי הגדרתה מסוכנת. זאת, בנוסף לתפיסת האזרח את אותו כוח ככוח עוין וכובש.

ביולי 2003, התקיים דיון בפני בית המשפט שלאחריו בית המשפט היה אמור לתת פסק דין באשר לחוקיותה של "הוראה מבצעית אזהרה מוקדמת" וכן בבקשה על פי פקודת ביזיון בית המשפט.

הבקשה לצו ביניים