בעקבות עתירת עדאלה: מזכ"ל אבנא אלבלד (בני הכפר) ואחיו לא יוחזקו באגף השב"כ

הודעה לעיתונות
28.4.2004

בעקבות עתירת עדאלה:
מזכ"ל אבנא אלבלד (בני הכפר) ואחיו לא יוחזקו באגף השב"כ

בעקבות עתירת אסירים אשר הגיש ארגון עדאלה בשמם של מר מוחמד כנאענה- מזכ"ל תנועת אבנא אלבלד (בני הכפר)- ואחיו מר מאג'ד כנאענה, בדרישה להורות על העברתם מאגף השב"כ לאגף אחר בבית המעצר קישון, המקיים את הוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) 1997, בדבר תנאי החזקה במעצר, הודיעה הפרקליטות ביום הדיון (28.4.2004) לבית המשפט המחוזי בחיפה כי שני האסירים הועברו לכלא שאטה. בית המשפט קבע כי מאחר והסעד העיקרי שהתבקש בעתירה התקבל ובוצע, הרי שאין עוד צורך להמשיך ולדון בעתירה.

העתירה הוגשה באמצעות עו"ד ארנה כהן מעדאלה נגד מפקד בית המעצר קישון, משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי (שב"כ). עו"ד כהן טענה בעתירה, כי מאז מעצרם של העותרים ועד למועד הגשת העתירה, שוללים מהם המשיבים, בשל היותם מוחזקים באגף השב"כ בבית המעצר קישון, זכויות אשר הוקנו להם באופן מפורש ע"י המחוקק.

כזכור, מוחמד ומאג'ד כנאענה נעצרו ב 7.2.2004 והוגשו נגדם כתבי אישום בחודש מרץ. מאז מעצרם, הוחזקו שניהם, כמוהם כמו עצורים אחרים, באגף השב"כ בבית המעצר קישון, סגורים בתאים צפופים ונטולי חלונות במשך 24 שעות ביממה, אשר אין בהם הפרדה של השירותים מהתא המאפשרת פרטיות. נמנעה מהם כל יציאה מהתא אל האוויר הפתוח, קבלת ביקורים של קרובי משפחה, שליחה וקבלה של מכתבים, יצירת קשר טלפוני עם קרוביהם ועורכי דינם, קבלה והחזקה של עיתונים וספרים, רדיו וטלביזיה, נייר וכלי כתיבה, וכך אף באשר לקבלת ציוד היגייני בסיסי כמו מברשת ומשחת שיניים. כמו כן, נמנעה מהם זכותם למקלחת יומיומית, והם אולצו לישון על מזרון הפרוש על רצפת התא ללא מצעים לציפוי המזרון והשמיכות המצחינות.

כמו כן, נמנע מהם מלהחזיק בחפצים אישיים ובכלל זה לא איפשרו להם לקבל מן החוץ ו/או לרכוש מהקנטינה הפועלת בבית המעצר קישון ואשר משרתת את העצורים בשאר האגפים, למעט אגף השב"כ, כתבי עת ועיתונים, כלי כתיבה ומסמכים אחרים, ספרים, משחקי חברה ומשחקי מחשב ידניים, מקלט טלוויזיה, מקלט רדיו, טרנזיסטור, מכונת גילוח, מראה, טבעת נישואין, שעון יד, קומקום חשמלי, מאוורר קטן, מצרכי הגיינה, סיגריות ומצרכים כיוצא בזה. בעתירה נטען, כי בכך הפרו שלטונות בית המעצר, המשטרה והשב"כ את זכויותיהם של העצורים הקבועות בסעיף 9 לחוק המעצרים ובתקנות בדבר תנאי החזקה במעצר שנקבעו מכוחו.

יצוין, כי זכויותיהם של שני העצורים הופרו לפני ואחרי הגשת כתבי האישום וזאת על אף פניית ארגון עדאלה בנושא לבית המשפט ולמרות החלטות של בית המשפט אשר הורו למשיבים לא להפר את החוק ולהתאים את תנאי מעצרם של שני העצורים לחוק המעצרים.

כך לדוגמא, ביום 14.4.2004, קיים בית המשפט המחוזי בחיפה דיון בתיק העיקרי של האחים כנאענה. בדיון מתח השופט רון סוקול על שירות בתי הסוהר: "לא ברור לי מדוע שירות בתי הסוהר לא קיים את החלטתי בנוגע לשמירת זכויות המשיבים לביקורים, כאמור בתקנה 12 לתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) (תנאי החזקה במעצר), התשנ"ז – 1977. השופט סוקול הורה שוב לשב"ס למלא את הוראות הדין בעניין ביקורים ולאפשר ביקורים למשיבים בהתאם לתקנות ובמועדים הקבועים בתקנות, וזאת מבלי קשר למקום החזקתם. "אם יש קושי לאפשר את הביקורים במקום אחזקתם הנוכחי, ידאג שירות בתי הסוהר לעשות את הסידורים הנדרשים כדי לאפשר את הביקורים להם זכאים המשיבים."

ארגון עדאלה טען בעתירה, כי מדיניות המשיבים הינה בלתי חוקית ונוגדת באופן בוטה את עקרון שלטון החוק, שכן היא שוללת מהעצורים , כמו גם משאר העצורים המוחזקים באגף השב"כ בבית המעצר קישון, זכויות המוקנות להם באופן מפורש על ידי המחוקק.

ארגון עדאלה הדגיש בעתירה, כי התכלית החקיקתית של חוק המעצרים ותקנות תנאי החזקה במעצר הינה להבטיח את התנאים המינימליים ביותר של העצור.

בעקבות הגשת העתירה הורה בית המשפט המחוזי לפרקליטות המדינה להגיב על העתירה באופן מיידי. בתגובה שהוגשה לבית המשפט ביום 29.3.2004 טענה פרקליטות המדינה, כי "עקב תקלה לא הועברו שמותיהם של העותרים לשירות בתי הסוהר לצורך קליטתם כמקובל, ומיד עם היוודע דבר התקלה פועלים הגורמים הרלוונטיים להעברת העותרים כמבוקש בעתירה, בהקדם האפשרי".

כמצוין לעיל, העותרים הועברו לכלא שאטה רק ביום 25.4.2004, כמעט חודש אחרי שהגישה הפרקליטות תגובתה לעתירה, וזאת למרות שעדאלה פנה לבית המשפט לקבוע דיון דחוף בעתירה, אלא שהשופט סירב לעשות כן.

יצוין, כי מוחמד ומאג'ד כנאענה, וכן שני פעילים נוספים מתנועת אבנא אלבלד אשר נעצרו בתחילת פברואר 2004 ואשר שוחררו ממעצרם כעבור שלושה שבועות, יוצגו מאז מעצרם על ידי עו"ד ארנה כהן ועביר בכר מארגון עדאלה וע"י עורכי הדין הפרטיים וקים וקים, מואנס חורי, סלים וקים ואבראהים כנאענה. בעניינם של העצורים התקיימו מעל ל-20 דיונים בהליכי הארכת המעצר, ערעורים על הארכות המעצר, ערעורים על מניעת מפגש עם עורך דין ועל הסתרת מקום המעצר אשר התקיימו בבית משפט השלום, המחוזי והעליון. בדיונים אלו נטען, כי חוקרי השב"כ הפרו את זכויות היסוד של העצורים להליך הוגן, לשלמות הגוף, לכבוד האדם ולפרטיות, בשיטות החקירה הפסולות אשר נקטו כלפי העצורים אשר כללו כבילה מתמשכת ומכאיבה, מניעת שינה, מניעת טיפול רפואי, מניעת רחצה, הטעיית העצורים בדבר זכויותיהם החוקתיות ומניעת מפגש העצורים עם עורכי דינם.

כתב העתירה