בג"צ ידון בהקצאת תקנים למשרות פסיכולוגים-חינוכיים בכפרים ערבים-בדואים בנגב
הודעה לעיתונות
4.5.2004
בג"צ ידון בהקצאת תקנים למשרות פסיכולוגים-חינוכיים בכפרים ערבים-בדואים בנגב
ארגון עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל- הגיש עתירה ב 4.5.2004 לבג"צ נגד משרד החינוך ומשרד העבודה והרווחה בדרישה להקצות את התקנים הדרושים למשרות פסיכולוגים-חינוכיים, בשבעת הכפרים הערבים-הבדואים בנגב: רהט, לקייה, כסייפה, ערערה בנגב, שגב שלום, חורה ותל-שבע, וזאת לפי "התקן המומלץ" שקבע משרד החינוך. עוד דרש ארגון עאדלה מבג"צ להורות למשיבים להנהיג סטנדרטים שוויוניים בהקצאת פסיכולוגים-חינוכיים בין האזרחים הערבים-הבדואים לבין האזרחים היהודים בנגב.
העתירה הוגשה באמצעות עו"ד מוראד אלסאנע מארגון עדאלה בשם הארגון ובשמם של חמשה הורים, יושבי ראש ועדי ההורים, ועדת המעקב העליונה לענייני החינוך הערבי בישראל, ההתאחדות הארצית של ועדי ההורים הערביים למערכת החינוך בישראל, אגודת הנגב התרבותית, אל-עונה והמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב.
יצויין, כי השירות הפסיכולוגי ניתן על ידי הרשות המקומית, ונתמך תקציבית ומפוקח מקצועית על ידי השירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י) במשרד החינוך באמצעות הפסיכולוג המחוזי. השירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י) הינו אגף במשרד החינוך, שתפקידו להעניק שירותים פסיכולוגיים ושירותי ייעוץ חינוכי לתלמידים, להורים ולאנשי החינוך העובדים במערכת. הפסיכולוגים החינוכיים נחשבים לאורגן המרכזי והזרוע הישירה של משרד החינוך לצורך איתור קשייהם, כישוריהם, ובעיותיהם של התלמידים והטיפול בהן; הם עוסקים ב: איתור, אבחון, והתערבות טיפולית; מתן ייעוץ למערכת החינוך ברמות השונות (בית ספר, יישוב, מחוז) בנושאים של: קביעת המדיניות החינוכית היישובית; תכנון והקמת מסגרות חינוכיות והתאמתן לצורכי התלמידים; וועדות שילוב בית ספריות, וועדות השמה, וועדות אשפוז.
טבלה מס' 1
יישובי העותרים |
מספר התקנים לפי תקן רצוי |
מספר התקנים הקיים |
אחוז הכיסוי |
רהט |
18.8 |
6 |
31% |
תל שבע |
5.61 |
1.75 |
31% |
ערערה בנגב |
5.16 |
1.75 |
33% |
שגב שלום |
4.36 |
1.33 |
30% |
חורה |
4.44 |
1 |
22% |
כסייפה |
6.39 |
2 |
31% |
לקייה |
4.02 |
1* |
22%(00%)* |
סה"כ |
48.78 |
14.83 |
30% |
*בכפר לקייה מופיע שיש תקן אחד שאינו מאוייש.
טבלה מס' 2
יישובים יהודים בנגב |
מספר התקנים לפי תקן רצוי |
מספר התקנים הקיים |
אחוז הכיסוי |
אופקים |
8.85 |
7.35 |
83% |
דימונה |
11.96 |
9.2 |
77% |
שדרות |
6.16 |
4.5 |
73% |
סה"כ |
26.97 |
21.05 |
80.08% |
משרד החינוך קבע "מפתח כיסוי" הלוקח בחשבון את מספר הילדים הלומדים ביישוב, בשכבות הגיל השונות, ואת מספר מוסדות החינוך לסוגיהם. לפי נתונים אלה נקבע "תקן מומלץ" או "תקן רצוי" למשרות שתוקצינה ביישוב למתן שירות פסיכולוגי הולם לילדים במערכת החינוך: תקן אחד ל-500 ילדים בגנים לגילאי 3-4, בגני חובה ובכיתה א'; תקן אחד ל-1000 תלמידים בכיתות ב'-י"ב; ותקן אחד ל-300 תלמידים בחינוך המיוחד. בעתירה נטען כי המחסור בפסיכולוגים חינוכיים גורם לתלמידים נזקים הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. חוסר הפסיכולוגים החינוכיים גורם, בין השאר, לחוסר יכולת איתור מוקדם של בעיות וקשיים התפתחותיים ורגשיים של ילדים וטיפול בהם, והיעדר יכולת אבחון ילדים עם קשיי למידה, ליקויי למידה ופיגור, והשמתם במסגרות המתאימות להם. בטווח הארוך המחסור בפסיכולוגים חינוכיים גורם לגידול באחוזי הנשירה (הסמויה והגלויה); ריבוי בעיות התנהגות כמו עלייה במספר מקרי האלימות בתי הספר.
בנוסף, טען עו"ד אלסאנע, כי המחסור בתקנים אלה פוגע בעיקרון שלטון החוק וזאת בגלל אי קיום הוראות חוק חינוך מיוחד המורות איוש משרות כאלה. עוד הוסיף עו"ד אלסאנע, כי הזכות לחינוך הינה זכות חוקתית במיוחד כשהיא מתייחסת לחסימת חינוך אלמנטארי ובסיסי בפני תלמידים ופוגעת בתנאים מינימאליים לקיומו התרבותי של האדם. "הפגיעה בזכות לחינוך בהקשר זה", נטען "מגיעה לדרגה של פגיעה בכבודו ובחירותו האישית של הפרט, אשר מעוגנים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הזכות החוקתית לחינוך, במקרים אלה, נוגעת לכבודו האישי של הפרט, בכושר הבחירה הרצוני שלו, בעיצוב "האני" שלו, בפיתוח אישיותו ובסלילת דרכו העתידית, ועל כן, היא עניין של כבוד ושל חירות אישית".
מצב הדברים הקיים פוגע בזכותם של העותרים, להזדמנויות חינוכיות שוות, זאת מאחר וילדיהם אינם זוכים למימוש זכותם הבסיסית לחינוך, בשונה מאחרים שזוכים לשירותי פסיכולוגים-חינוכיים ונהנים ממימוש הזכות לחינוך, בכך מנציח הדבר את מצבם החינוכי הירוד, וחוסם בפניהם הזדמנויות חינוך נוספות.
בית המשפט העליון הורה ביום 6.5.2004 לפרקליטות המדינה להשיב תוך 30 יום על העתירה.
כתב העתירה