בג"ץ ידון בהקמת גני טרום חובה בכפרים הלא מוכרים אל-זערורה וביר אל- משאש שבנגב

הודעה לעיתונות
01.6.2004

בג"ץ ידון בהקמת גני טרום חובה בכפרים הלא מוכרים אל-זערורה וביר אל- משאש שבנגב

ארגון עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל- הגיש ביום 1.6.2004 עתירה לבית המשפט העליון, נגד לימור לבנת, שרת החינוך ועמירה חיים, מנהלת מחוז הדרום במשרד החינוך, בדרישה לספק מסגרות חינוך חינם (גני טרום חובה), בהתאם לחוק לימוד חובה (תיקון מס' 16), התשמ"ד-1984, לילדים, בגילאי 3-4 שנים בשני הכפרים הבלתי מוכרים אלזערורה וביר אל-משאש שבנגב.

העתירה הוגשה באמצעות עו"ד מוראד אלסאנע מארגון עדאלה בשם הארגון ובשמם של הוריהם של 43 ילדים מכפר אלזערורה וכפר ביר אל-משאש שבנגב; וכן בשם המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב-אלעונה (ע"ר), קואליציית ארגונים וועדי הורים בנגב, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, ההתאחדות הארצית של ועדי ההורים הערביים בישראל ועמותת הנגב התרבותית (ע"ר).

יצוין, כי ארגון עדאלה הגיש עתירה דומה לבג"ץ בשנה שעברה (בג"צ 3757/03 אסמעיל מוחמד אבו גודה נ' שרת החינוך לימור לבנת ואח', שהוגשה ביום 24/04/2003), אשר נדונה בפני השופטים א. מצא, ד. בייניש וא. גרוניס. אלא שהעתירה נמשכה אז, בהתאם להמלצת בית המשפט, וזאת לאחר שמשרד החינוך טען כי למעשה ביצוע החוק הוקפא וכי אין הוא מקים עוד גנים לגילאי 3-4. בית המשפט הציע לעותרים למשוך את עתירתם, תוך שמירה על זכותם לחזור ולפנות לבית המשפט בנושא העתירה אם וכאשר "לאחר בירור נוסף ופניה עדכנית לשרת החינוך תהיה להם עילה לכך".

מהתכתבות שניהל ארגון עדאלה עם משרד החינוך, התברר לאחרונה, כי אכן משרד החינוך ממשיך להקים גני ילדים במקומות רבים בניגוד לנטען על ידו בבג"ץ. ארגון עדאלה חזר ודרש ממשרד החינוך להקים גני טרום חובה בשני הכפרים, אך בתשובת משרד החינוך נכתב, כי אין הוא מוסמך לקבוע את מיקום המבנים, וכי הילדים משני הכפרים מוסעים לגנים במקומות סמוכים.

כ- 300 ילדים בין הגילאים 3-4 משני הכפרים סובלים מהמחסור בגני טרום חובה בכפריהם. הזכות לחינוך חינם לגילאי 3 ו-4 שנים נחקק בשנת 1984 על ידי תיקון חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 (תיקון מס' 16), התשמ"ד-1984. מטרת התיקון היא להחיל חינוך חינם על ילדים בגילאי 3-4 שנים. מאז נחקק החוק נדחתה תחולתו במשך 14 שנים, והחל בשנת 1999 הוחל החוק על גילאי 3 ו-4 שנים בצורה הדרגתית, בישובים מסוימים בצווים שהוצאו ע"י שר החינוך. עד היום הוצאו שני צווים כאלה: הראשון בשנת 1999 והשני בשנת 2001.

בעתירה נטען, כי תכלית החוק הינה חברתית בעיקרה ונועדה לספק חינוך טרום חובה לאוכלוסייה שילדיה אינם נהנים מחינוך בגיל 3- 4 שנים, או אוכלוסייה שאין ביכולתה לממן את החינוך. אי לכך החליט שר החינוך, דאז יוסי שריד, להתחיל בהחלת החוק על הישובים המצויים באשכול הראשון הכולל את שני הכפרים נשוא העתירה. אך למרות ההחלטה הנ"ל, ועל אף הפניות הרבות של העותרים, משרד החינוך לא הקים גנים ביישובי העותרים. כתוצאה מכך, טען ארגון עדאלה "נמנעת זכות החינוך מיותר מ 300 ילדים בכל שנה, ובכך כ 1600 ילדים איבדו את זכותם לחינוך במשך 4 השנים שעברו".

בעתירה נטען, כי בניגוד לטענות משרד החינוך, חלה תפנית חשובה בסוגיית הצבת מבנים למתן שירותים לתושבי הכפרים, וזאת עקב החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה בישיבה מס' 443 מיום 13.1.2004, אשר אפשרה מתן היתרי בנייה למבנים יבילים ב 16 בתי הספר הקיימים בכפרים הבלתי מוכרים, דבר מחייב את משרד החינוך לתת היתרים חריגים למבנים יבילים לצורך הקמת גנים לילדים בגילאי 3-4 שנים, ואוסר עליהם להפלות בין ילדים בגילאים שונים.

עוד נטען בעתירה, כי מצב הדברים הנוכחי פוגע בזכותם החוקתית של הילדים משני הכפרים לקבלת חינוך. כמו כן, נטען, כי אין הזכות לחינוך מותנית בצורת מגוריהם של הילדים, או במעמד יישוביהם. בנוסף, טען ארגון עדאלה, כי שיקולים של נוחיות מנהלית ושיקולים לוגיסטיים, באם הם קיימים במקרה דנן, אין בהם בכדי לגבור על זכותם של הילדים לחינוך. הדיון בעתירה נקבע ליום 11.8.2004.