בעקבות החלטת הממשלה להאריך את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל האוסר על איחוד משפחות: עדאלה קורא לחברי הכנסת להצביע נגד ההצעה להאריך את תוקפו

הודעה לעיתונות
18.7.2004

בעקבות החלטת הממשלה להאריך את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל האוסר על איחוד משפחות: עדאלה קורא לחברי הכנסת להצביע נגד ההצעה להאריך את תוקפו

בעקבות החלטת הממשלה מהיום להאריך בחצי שנה את תוקף החוק, פנה היום, ראשון 18.7.2004, ארגון עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל לכלל חברי הכנסת ה- 16 בבקשה להצביע נגד ההצעה להאריך את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג- 2003.

כזכור, החוק נשוא הפנייה מונע הגשת כל בקשה חדשה של אזרחים למתן מעמד לבני/ות זוגם שהינם תושבי הגדה המערבית או רצועת עזה, ומונע מתן כל מעמד בישראל לכל מי שלא הגיש בקשה עד ליום 12 במאי 2002. כמו כן, הוא מונע שדרוג של מעמד שניתן לפני יום 12 במאי 2002 לתושבות ארעית, לתושבות קבע ו/או לאזרחות וזאת אף אם הבקשות אושרו והמבקשים עמדו בכל מבחני ההליך המדורג. כידוע, חוק זה אושר במליאת הכנסת בסוף חודש יולי בשנה שעברה. הארכת תוקף החוק טעונה אישור של הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק, והממשלה צפויה להעלות את ההצעה לאישור הכנסת בזמן הקרוב ביותר.

בפנייה לחברי הכנסת טענה עו"ד ארנה כהן מעדאלה, כי החוק לוקה בחוסר חוקתיות קיצונית, ופוגע בצורה אנושה בזכויות יסוד חוקתיות, וכי פגיעתו מחמירה ככל שתחולתו מתמשכת. עוד נטען, כי החוק, אשר שלל באופן מוחלט את שקול הדעת של שר הפנים במתן מעמד בישראל לבני זוג פלסטינים של אזרחי ישראל, איין את זכויות היסוד החוקתיות לכבוד, לחיי משפחה ולשוויון, המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומעוגנות באמנות הבינלאומיות שישראל הינה צד להן. "חוק זה הינו בלתי חוקתי באופן קיצוני, גזעני ומפלה, בשוללו זכויות יסוד על בסיס לאום וחקיקתו היתה בלתי חוקית מלכתחילה", נטען בפנייה. ארגון עדאלה הדגיש, כי הארכת תוקפו של חוק זה אף תחמיר את הפגיעה בזכויות היסוד החוקתיות וזאת בשל העובדה כי ככל שהפגיעה נמשכת לאורך זמן ארוך יותר כך הנזק הנגרם קשה יותר, שהרי פירוד כפוי של ילד מהורה, של איש מאשתו, פגיעתו קשה ככל שהוא נמשך זמן רב יותר.

יצוין, כי רבים התריעו כנגד חקיקת החוק וקראו לביטולו לאחר שנחקק ובהם אנשי אקדמיה המתמחים בזכויות חוקתיות, ארגוני זכויות אדם בינלאומיים וישראלים, ועדות האו"ם והפרלמנט האירופי. כך למשל, ביום 21.8.2003 קראה ועדת האו"ם לזכויות האדם למדינת ישראל לבטל את החוק. ביום 22.8.2003 קראה ועדת האו"ם למיגור כל צורות האפליה הגזעית למדינת ישראל לבטל את החוק ולהקל את מדיניותה בבקשות איחוד משפחות. כמו כן, בדו"ח חדש של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל שפורסם לאחרונה בנושא איחוד משפחות נקבע, כי החוק "ממסד באופן רשמי מדיניות של אפליה גזעית המבוססת על מוצא אתני או לאום".

עוד יצוין, כי מייד לאחר אישור החוק בכנסת, בשנה שעברה, עתר ארגון עדאלה לבג"ץ בשמם של שתי משפחות שנפגעו מהחוק, וכן בשמם של כל חברי הכנסת הערבים וועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל, בדרישה לבטל את הוראות החוק. בית המשפט איחד את הדיון בעתירת עדאלה ובעתירות נוספות שהוגשו כנגד החוק ע"י האגודה לזכויות האזרח, סיעת מר"צ, המוקד להגנת הפרט ועותרים פרטניים, וביום 9 בנובמבר 2003 ניתן צו על תנאי. נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, העביר את הדיון להרכב הרחב ביותר האפשרי, 13 שופטים. הדיון בעתירות הסתיים בינואר 2004, אך טרם ניתן פסק דין.

ארגון עדאלה פירט בפנייתו היום לחברי הכנסת את הפגמים החוקתיים החמורים שהחוק לוקה בהם. כך למשל, נטען, כי החוק הינו גזעני המפלה על בסיס לאום, מכיוון שהוא קובע הסדר אשר מפלה לרעה את אזרחי ישראל הנשואים לפלסטינים לעומת כל שאר אזרחי ישראל הנשואים למי שאינם אזרחים, באופן הטיפול בבקשותיהם למתן מעמד בישראל לבני זוגם. הלכה למעשה, אזרחי ישראל הנישאים לפלסטינים הינם אזרחי ישראל הערבים. "אי לכך", הודגש, "החוק מפלה באופן בוטה ביותר את האזרחים הערבים בישראל על בסיס לאום; אפליה זו מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי, האוסר על אפליה על בסיס לאום ובמיוחד בכל האמור בזכות לאזרחות".

עוד נטען, כי החוק מפר את הזכות החוקתית לחיי משפחה, שכן הוא מונע באופן גורף הגשת בקשות למתן מעמד בישראל ומביא לפירוד כפוי של משפחות, לקריעת אזרחים מבני זוגם וילדים מהוריהם. הזכות לחיי משפחה כוללת בחובה את האיסור החל על המדינה להתערב במשפחה באופן שרירותי, את החובה החלה על המדינה להגן על המשפחה, את זכות ההורים לגדל את ילדיהם, ואת מעמדו המיוחד של התא המשפחתי. הזכות לחיי המשפחה מוגנת כן ע"י חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בהיותה חלק מכבוד האדם, והן ע"י המשפט הבינלאומי.

אחד הפגמים שהצביע עליו ארגון עדאלה הוא החלת החוק באופן רטרואקטיבי על בקשות שהוגשו קודם לחקיקתו, דבר אשר גורם לפגיעה חמורה בזכויות היסוד החוקתיות של משפחות שנוצרו זה מכבר, לעתים שנים רבות קודם לחקיקתו.

יצויין, כי מצדדי החוק מבקשים להצדיק את נחיצותו במספר מקרים בהם היו מעורבים מקבלי מעמד בישראל בעקבות איחוד משפחות ב"גלגולם של פיגועים". "אף אם העובדות נכונות" נטען, "הרי שאין בכך כדי להצדיק את הפגיעה הגורפת בזכויות יסוד של ציבור שלם על לא עוול בכפו, שכן כלל יסודי הוא האיסור על פגיעה בזכויות יסוד על בסיס של חשד קולקטיבי ו/או עמום".

עוד נטען, כי החוק הינו בלתי מידתי אף בשל היותו בלתי סביר באופן קיצוני, שרירותי וגורף, בשוללו באופן מוחלט את שקול הדעת של שר הפנים בקבלת בקשות חדשות ובשדרוג בקשות תלויות ועומדות וזאת באופן אוטומטי בלא שנדרשת כל תשתית עובדתית בדבר קיום סכנה כלשהי מצד המבקש הספציפי ובלא שניתנת למבקשים כל זכות טיעון.