בעקבות ביטולו של צו הביניים שאוסר על הצבא להרוס עשרה בתים בדרום רפח: עדאלה פנה שוב לבג"ץ בבקשה למתן צו ביניים עם תמונותיהם של בתים הנמצאים בסכנת הריסה הריסה

הודעה לעיתונות
28.7.2004

בעקבות ביטולו של צו הביניים שאוסר על הצבא להרוס עשרה בתים בדרום רפח:
עדאלה פנה שוב לבג"ץ בבקשה למתן צו ביניים עם תמונותיהם של בתים הנמצאים בסכנת הריסה הריסה

ארגון עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל הגיש היום, 27.7.2004, בקשה לבג"ץ למתן צו ביניים האוסר על רשויות הצבא להרוס בתים בדרום רפח, לרבות באזור ציר פילדלפי שבדרום רצועת עזה, בטענת קיומו של "צורך צבאי מיידי ומוחלט", לרבות עשרה בתים הנמצאים בשכונת אל-בראזיל, בלוק O, בלוק N, בלוק J, ובלוק L, וזאת עד להכרעה סופית בעתירה. הבקשה כללה את תמונותיהם של תשעה מבין עשרת המבנים. הבית העשירי תואר בפרוטרוט, לרבות הרחוב שבו הוא נמצא, ובניין ציבורי הממוקם לידו.

הבקשה המחודשת לצו ביניים הוגשה, באמצעות עו"ד מרואן דלאל מעדאלה, לאחר שבג"ץ ביטל ביום 22.7.2004 סמוך לאחר חצות צו ביניים דיביניים (צו מניעה ארעי) שהוציא שעות ספורות קודם לכן, זאת לאחר שפרקליטות המדינה טענה כי אין באפשרות הצבא לזהות את עשרת המבנים שהוצא בגינם הצו. הצו שניתן ובוטל סמוך לאחר מכן היה בהקשרה של בקשה למתן צו ביניים שהוגשה לבג"ץ עוד ביום 30.6.2004. הצו האמור התייחס לעשרת הבתים בדרום רפח המתוארים לעיל.

בבקשה המחודשת לצו ביניים הודגש כי בג"ץ מתבקש למנוע הריסת בתים בדרום רפח, לרבות 10 הבתים הספציפיים, שמקורה בטענת רשויות הצבא כי קיים צורך צבאי מיידי. בבקשה צויינה, בין השאר, העבודה כי לאור היקף הריסות הבתים, שכיחותן, וצורתן ההישענות על טענת קיומו של צורך כאמור אינה משכנעת. לחילופין, בג"ץ התבקש, במידה וניתן צו ביניים המסוייג בקיומו של צורך צבאי מיידי, לכלול באותו צו את ההגבלות שבמשפט הבינלאומי על ביצוע הריסת בתים מתוך טענה כי מתקיים אותו צורך. הגבלות אלה שבמשפט הבינלאומי כוללות:

 א. הצורך הצבאי צריך להיות מיידי ומוחלט. כלומר, התעוררותו היא בסמוך מאוד לצורך להרוס את הבית, ולא כזה שהתקיים בעבר, או שעלול להתקיים בעתיד. מכאן יוצא כי נוחיות הפעולה הצבאית בהכרח אינה "צורך צבאי מיידי ומוחלט".

ב. אבחנה ברורה וחדה בין אזרחים ומבנים אזרחיים למטרות צבאיות.

ג. במקום שמוטל ספק אם מבנה אזרחי נהיה לצבאי, לפעול כאילו מדובר במבנה שנותר מבנה אזרחי.

ד. מקום שניתן להשיג את המטרה הצבאית מבלי להרוס את המבנה האזרחי, יש לבחור באופציה הזו.

ה. אסור לגרום נזק לא פרופורציונאלי, למשל נזק לאזרחים ו/או למבנים אזרחיים אחרים.

ו. אסור להשתמש בכלי לחימה אשר עלולים להסב נזק מעבר למידה הנחוצה לפי ה"צורך הצבאי המיידי והמוחלט". 

בעקבות הגשת הבקשה המחודשת למתן צו ביניים, ביקש השופט חשין את תשובת פרקליטות המדינה עד יום 29.7.2004, שעה 13:00.

יצויין, כי לאחר הגשת הבקשה למתן צו ביניים הקודמת (מיום 30.6.2004) הרסו רשויות הצבא מספר רב של בתים באזור דרום רפח. כך, למשל, ביום 6.7.2004 הם הרסו 4 בתים בשכונת אל-בראזיל בדרום רפח. הרס זה הותיר כ- 10 משפחות המונות 84 נפש ללא קורת גג. בנוסף, ביום 21.7.2004 הרס הצבא 18 בתים בשכונות אל-בראזיל ואל-סאלאם בדרום רפח. בעקבות פעולת הריסה זו נותרו כ- 50 משפחות, הכוללות 292 נפש, ללא קורת גג. כמו כן, ביום 24.7.2004 הרס הצבא 6 בתים במחנה הפליטים אל-שעות שבדרום רפח. בתים אלו אוכלסו על ידי 10 משפחות שמנו כ- 50 נפש.

לבקשה לצו ביניים שהגיש עדאלה לבג"ץ, צורף מסמך נתונים של האו"ם באמצעות ארגון הסעד לפליטים הפלסטינים (UNRWA) ומרכז המידע ההומניטרי בשטחים הפלסטינים הכבושים (UN OCHA), המפרט נתונים אודות פעולות ההריסה שביצעו רשויות הצבא באזור רפח והשלכותיהן על זכויותיהם הבסיסיות של תושבי המקום. מסמך הנתונים האמורים פורסם תחת הכותרת Rafah Humanitarian Needs Assesment וקבע, בין השאר, כי במהלך מאי 2004 נהרסו 298 מבנים ברפח וכ- 3,800 אנשים נהיו חסרי בית. עוד קובע הדו"ח מטעם האו"ם כי מאז ספטמבר 2000 נהרסו ברפח 1,497 מבנים כתוצאה מפעילות כוחות הצבא שהותירו כ- 15,009 פרטים חסרי בית. 82.5% מאותם אנשים היו פליטים בעת הריסת מבנה המגורים שלהם.

עוד צורפו לבקשה למתן צו הביניים תמונות לווין של אזור דרום רפח מיוני 2001 ומאי 2004, המראות בבירור את היקף פעולות הריסת הבתים שבוצעו ע"י הצבא, וכן הובאו עשרה מקרים ספציפיים של אנשים שבתיהם נמצאים בסכנה ממשית של הריסה. אנשים אלה, מתגוררים בדרום רפח: בשכונת אלבראזיל, בלוק O, בלוק N, בלוק J ובלוק L.

בבקשה נטען, כי קיימים ארבעה אינדקטורים לפחות אשר יוצרים סכנה ממשית לביצוע פעולות הריסת בתים באזור דרום רפח. ראשית, העותרים הצביעו על דברי הרמטכ"ל בישיבת הממשלה מיום 16.5.2004 בה ציין כי יש להרוס מספר רב של בתים באזור דרום רפח. שנית, העותרים ציינו את סעיף 7 לנספח א' של "תוכנית ההתנתקות" המורה במפורש כי "במקומות מסוימים, יתכן שתידרש הרחבה פיזית של השטח שבו תתבצע הפעילות הצבאית." עוד הודגשו בבקשה דבריהם של בכירים בצבא שאמרו ביום 16.5.04 "...שהאירועים הקשים ברצועה מסייעים לממשלה ולצה"ל לגייס לגטמציה ציבורית לפעולות החריגות של הרס מאות בתים, ושינוי פני הקרקע. בנוסף, אומרים בצה"ל, זוהי ההזדמנות האחרונה לעצב מציאות ביטחונית ברצועה, לקראת הנסיגה מן הרצועה שכן ברור למדי שההתנתקות תצא בסופו של דבר לפועל. שלישית, צויינה המוטיבציה להרוס בתים של המפקדים והחיילים הפועלים באזור דרום רפח , בייחוד נהגי דחפור הD - 9 ושל מפקד החטיבה הדרומית, אל"מ פנחס זוארץ, שאמר בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" מיום 11.6.2004, כי: "הייתי מוחק עוד 200 מטר לפחות של שורות בתים. שהחיילים שלי יהיו מחוץ לטווח הנ''ט. אתה רוצה להרוס עוד 400 בתים? "כן"". רביעית, צוינה העובדה, כי ביום 17.6.2004 פורסם מכרז לבניית תעלה רחבה באזור דרום רפח, אשר עלולה לגרום להריסת בתים באותו אזור.

בקשה לצו ביניים - 27.7.2004 
החלטת בג"ץ - 27.7.2004
הודעה לעיתונות - 22.7.2004