עדאלה לבג"ץ: לחייב את הצבא לקיים את הצו שהוציא בג"ץ האוסר על שימוש בבני אדם כ"מגן אנושי" ו/או בני ערובה במהלך פעילותו הצבאית

הודעה לעיתונות
16.08.2004

עדאלה לבג"ץ:
לחייב את הצבא לקיים את הצו שהוציא בג"ץ האוסר על שימוש בבני אדם כ"מגן אנושי" ו/או בני ערובה במהלך פעילותו הצבאית

ארגון עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל הגיש היום, 16.8.2004, בקשה לבג"ץ לפי הפקודה לבזיון בית משפט בדרישה לחייב את הצבא לקיים את הצו שהוציא בג"ץ מלפניו והאוסר על הצבא לעשות שימוש בבני אדם כ"מגן אנושי" ו/או כבני ערובה במהלך פעילותו הצבאית. במסגרת הליך זה התבקש בג"ץ, בין השאר, להטיל קנס על רשויות הצבא.

בבקשה שהוגשה היום לבג"ץ נטען, כי הצבא ממשיך להפר את צו בג"ץ האוסר על שימוש בבני אדם כמגן אנושי. לבקשה צורפו שמונה עדויות חדשות שנגבו ע"י ארגון בצלם, בדבר שימוש הצבא באזרחים פלסטינים כ"מגנים אנושיים" ו/או כבני ערובה, מינואר עד יולי 2004.

כזכור, "מגן אנושי" הינו שימוש שעושה הצבא באוכלוסייה אזרחית פלסטינית לצורך מימוש פעולות צבאיות, כגון הליכה לפני כוח צבאי בעת כיתור בית שבו נמצא מי שהצבא מעוניין לעצור, בדיקת חפצים חשודים, בדיקת גופות של הרוגים פלסטינים, וכן באמצעות שימוש בנוהל שנקרא "נוהל שכן". העתירה, שעדיין תלויה ועומדת, הוגשה במאי 2002, באמצעות עו"ד מרואן דלאל מעדאלה, בשם הארגון ובשמם של ששה ארגוני זכויות אדם אחרים: האגודה לזכויות אזרח, בצלם, רופאים לזכויות אדם, הועד נגד עינויים, קאנון- העמותה הפלסטינית להגנה על זכויות אדם והסביבה והמוקד להגנת הפרט.

ביום 18.8.2002, ארבעה ימים לאחר הריגתו של מר נידאל אבו מוחסן, בן 19, עת ששימש כמגן אנושי באמצעות "נוהל שכן" ע"י הצבא, ובעקבות בקשת העותרים, הוציא בג"ץ צו ביניים האוסר על הצבא לעשות שימוש באזרחים כ"מגנים אנושיים" או כבני ערובה, לרבות באמצעות "נוהל שכן".

בעקבות הפרת צו בית המשפט ע"י הצבא, הגישו העותרים בנובמבר 2002, בקשה לבג"ץ על פי הפקודה לביזיון בית המשפט, בדרישה לחייב את הצבא בהוצאות מרתיעות בשל הפרת צו בית המשפט. במהלך הדיונים בפני בג"ץ, הכין הצבא הוראה מבצעית תחת הכותרת "אזהרה מוקדמת", שלפיה מותר "להסתייע" באזרח פלסטיני במהלך פעילות צבאית שמטרתה ביצוע מעצר, במידה והוא מסכים לכך, ואם לפי שיקול דעתו של המפקד הצבאי בשטח לא נשקפת סכנה לחיי אותו אזרח.

בדיון שהתקיים ביום 21.1.2003 התבקשו העותרים והמשיבים להשלים את טיעוניהם, על ידי הבהרת המצב המשפטי הבינלאומי לעניין חוקיותה של אותה "הוראה מבצעית אזהרה מוקדמת". עוד קבע בית המשפט, כי תוכנו של צו הביניים המופנה כלפי המשיבים יהיה: "המשיבים ימנעו מלהשתמש בבני אדם כמגן אנושי ו/או כבני ערובה במהלך פעילותם הצבאית בגדה המערבית".

העותרים טענו, כי ההוראה הנ"ל אינה חוקית משום שהיא מאפשרת שימוש באזרחים בעת פעילות צבאית. כמו כן, נטען כי לא יכול להיות הסכמה חופשית ומודעת של אזרח פלסטיני להשתתף בפעילות של הצבא אשר על פי הגדרתה מסוכנת. זאת בנוסף לתפיסת האזרח את אותו כוח ככוח עוין וכובש. ביולי 2003 התקיים דיון בפני בית המשפט שלאחריו בג"ץ היה אמור לתת פסק דין באשר לחוקיותה של "הוראה מבצעית אזהרה מוקדמת" וכן בבקשה על פי פקודת ביזיון בית משפט. בג"ץ טרם נתן פסק דין. על פי בקשת העותרים נקבע דיון בעתירה ליום 5.9.2004

לבקשה על פי הפקודה לביזיון בית משפט צורפה טבלה המכילה 27 מקרים שבהם הצבא השתמש באוכלוסייה האזרחית כמגנים אנושיים ו/או כבני ערובה במהלך פעילות צבאית לאחר הוצאת צווים על ידי בג"ץ המונעים זאת. בהקשר זה, נטען בבקשה, כי תוצאת הפרת הצווים האמורים של בית המשפט הנה קשה ביותר ומסכנת באופן ממשי אזרחים הנהנים מזכויות יסוד כאוכלוסיה מוגנת על פי אמנת ג'נבה הרביעית. בנוסף נטען בבקשה כי אם לא יחויבו רשויות הצבא לממש את צו בג"ץ "עיקרון שלטון החוק המכפיף את כלל האזרחים והמוסדות בחברה נתונה לכללים משפטיים אחידים יתרוקן מכל תוכן, על כל ההשלכות החברתיות השלילות הכרוכות בכך".

 לבקשה